תעלומת המוות בדייטלוב שלא נפתרה

תקרית מעבר דייטלוב הוא אירוע שהתרחש היום לפני 62 שנה בשנת 1959 בהרי אורל שבברית המועצות. עשרה סטודנטים שלמדו יחד באוניברסיטה ברוסיה החליטו לצאת למסע סקי ביחד. היעד היה להר המכונה 'הר המוות' איזור הנחשב יחסית קשה בתקופה זו של שיא החורף, אולם כל חברי המשלחת היו גולשים מנוסים במסעות סקי ארוכים.

הקבוצה הגיעה בעזרת הרכבת לאיבדל, עיר מרכזית במחוז הצפוני של סברדלובסק ב-25 בינואר. לאחר מכן הם עלו על משאית לויז'אי – היישוב המאוכלס האחרון בחלק צפוני זה והתחילו לצעוד לעבר ההר. ביום למחרת נאלץ אחד החברים לחזור לאחור בגלל מחלה. תשעת הנותרים המשיכו במסע.

התקרית התרחשה בצדו המזרחי של ההר, המקום נקרא במקור 'מעבר השטן', אך מאז האירוע הפך כינויו ל'מעבר דייטלוב' על שמו של מנהיג הקבוצה איגור דייטלוב. יומנים ומצלמות שנמצאו במחנה האחרון שלהם עזרו להתחקות אחרי דרכם עד ליום לפני התקרית. ב-31 בינואר הקבוצה הגיעה לקצה האזור ההררי והתחילה להיערך לטיפוס. באזור מיוער הם אספו צידה לדרך וציוד שישמש אותם בדרכם חזרה.

ביום שלאחר מכן (ה-1 בפברואר) המטיילים התחילו לנוע דרך המעבר. נראה שהם תכננו לצלוח את המעבר ולהקים מחנה ללילה בצידו השני, אך בגלל מזג האוויר שהחל להחמיר וכלל סופות שלגים והרעה בתנאי הראות, הם איבדו את מקומם וחרגו מערבה, לכיוון החלק העליון של הר המוות. כאשר הם הבינו את טעותם, הקבוצה החליטה לעצור ולהקים מחנה על מדרון ההר, במקום לנוע קילומטר וחצי לכיוון השטח המיוער במורד ההר, שהיה מציע להם מקלט מפני פגעי הטבע.

לפני שעזבו, דייטלוב הסכים לשלוח מברק למועדון הספורט שלהם על תוכניתם לשוב מההר ב12 לפברואר כשה-12 עבר ולא התקבל המברק, עדיין לא היה מי שיחשוש שמא אירע משהו בהר שכן עיכובים של ימים בודדים היו נפוצים במשלחות מסוג זה. כעבור כשבוע התחילו קרובי המטיילים ללחוץ לשגר להר משלחת חילוץ ב-20 בפברואר, בתחילה עלו להר משלחת של מתנדבים ולאחר מכן הצבא הסובייטי הצטרף לחיפושים עם כוחות קרקעיים ומסוקים מהאוויר.

ב-26 בפברואר מצאו המחפשים את האוהל שהקימו חברי הקבוצה נטוש לאחר שניזוק קשות.  הסטודנט שמצא את האוהל, סיפר ש"האוהל היה חצי קרוע ומכוסה בשלג. הוא היה ריק, ולידו הציוד האישי של הגולשים עם הנעליים שלהם, גם הגרביים של חלק מאנשי הקבוצה נותרו באוהל". החוקרים בדקו ומצאו שהאוהל נקרע מבפנים. שמונה או תשעה זוגות של עקבות של אנשים שלבשו רק גרביים, נעל אחת או אפילו יחפים, הובילו לקצה של יער, לכיוון השני של המעבר, למרות זאת, אחרי 500 מטרים, העקבות נעלמו. בקצה היער, מתחת לעץ ארז גדול, מצאו המחפשים שאריות של אש ולידם גופת שתי המטיילים הראשונים, המתים היו יחפים וללא חלק מהבגדים שלהם. בהמשך במרחק כמה עשרות מטרים מהם מצאו המחפשים שלוש גופות נוספות, ביניהם את זו של דייטלוב.

החיפושים אחר המטיילים האחרים לקחו יותר מחודשיים. בסופו של דבר, הם נמצאו ב-4 במאי מתחת ארבעה מטרים של שלג, במרחק של 75 מטרים מעץ הארז, עמוק יותר לכיוון היער. אנשים אלו היו לבושים לגמרי וישנם סימנים שאלו שמתו ראשונים ככל-הנראה ויתרו על בגדיהם לטובת האחרים. אחד המטיילים לבש את הכובע ואת מעיל הפרווה של חברו, ורגלו של אחר הייתה עטופה בפיסה ממכנסי הצמר של השני.

החוקרים הגיעו למסקנה שהגולשים קרעו את האוהל שלהם מבפנים כדי להימלט מפני סכנה כלשהי שנשקפה להם. הם ברחו מהמקום, חלקם יחפים, תחת שלג כבד. למרות שעל הגופות לא נראה סימן למאבק, לפחות שניים מהמתים נמצאו עם חבלות קשות ואכזריות. השלטונות הסובייטים קבעו כי "כוח בלתי מוכר" גרם למותם, ובעקבות האירוע חסמו הסובייטים את הגישה למטיילים והרפתקנים לאזור במשך שנים שלאחר מכן.

השאלות שעלו ולא קיבלו מענה הולידו תיאוריות שונות ומשונות. המרחק של גופות חברי הקבוצה אחד מהשני. האופן בו נקרע האוהל סמוך להימלטותם מהאוהל ומה גרם להם לברוח. הפציעות הקשות של חלק מהם, והעובדה שלא נמצאו עקבות של בעלי חיים שיסבירו את הפציעות. העובדה שחלק מבגדי הנספים נעלמו, בנוסף בני משפחת המתים טענו שעורם של המתים היה בצבע זרחני התואם השפעה של קרינה רדיואקטיבית, על בגדיהם של חלק מהמתים נמצאו גם רמות קרינה חריגות.

תעלומת מות הגולשים במעבר דיאטלוב הלהיבה חוקרים, גולשים וסתם סקרנים לאורך השנים. מעטה החשאיות שעטף את ברית המועצות בשנים בהן התרחשה התאונה הוסיפו, כצפוי, שמן למדורה. עם נפילת מסך הברזל החלו חוקרים מערביים ורוסים כאחד לשתף פעולה לפתרון התעלומה. כבר בשנות השישים שללו חוקרים את האפשרות כי שבטים מקומיים רצחו את חברי משלחת דיאטלוב; בשלג לא נמצאו כל עדויות למאבק. בנוסף, הנתיחה שלאחר המוות הראתה כי המכות שספגו חברי המשלחת היו חזקות בהרבה מכדי שיוכלו להיגרם על ידי אדם. חובבי מדע בדיוני ותיאוריות קונספירציה הציעו תיאוריות של מעורבות חייזרים.

התקרית המסתורית הייתה מקור לאינספור קונספירציות בקרב תושבי רוסיה, חלקם גרסו כי חברי הקבוצה מתו אחרי שנתקלו בבעל חיים בלתי מזוהה. היו גם אלו שטענו כי התשיעייה נתקלה בחייזרים או אפילו נרצחה על ידי הקג"ב. מחקרים רבים נערכו על האירוע אך אף מחקר לא הצליח לשכנע במסקנותיו באופן ברור הפותר את כל השאלות. ספרים רבים נכתבו, חלקם בדיוניים ממש, אפילו 2 סרטים הופקו על האירוע, אך לשווא. מסקנה ברורה מה גרם למותם של התשעה. אין.

החוקר הראשי בתיק אמר בזמנו שלדעת החוקרים האנשים נהרגו בידי כוח חיצוני בלתי ידוע והציג עדויות של קבוצה אחרת של גולשים ששהתה במרחק 30 ק"מ משם שהעידו שראו 'אורות מוזרים בשמים' [באופן פרטי התבטא החוקר כי האירוע בוצע בידי 'יצורים מהעולם החיצון']

בינואר 2019 פורסם כי משרד התובע הכללי של רוסיה במחוז סברדלובסק מחדש את חקירת האירוע. אך לפני כחצי שנה במסיבת עיתונאים ביולי 2020, דובר משרד התובע הכללי במחוז הפדרלי של אורל, הודיע על סיום החקירה ועל הקביעה החד משמעית של צוות החקירה שהקבוצה מתה במפולת שלגים. בשל ראות לקויה, הם לא הצליחו למצוא את האוהל לאחר שעזבו אותו. הוא גם הבהיר שסיבת המוות הייתה שהתיירים היו במרחק של 50 מטרים ממיקומם המתוכנן והראות בתנאי מזג אוויר אלה הייתה 16 מטרים בלבד. החוקרים ערכו ניסוי שאישר שאי אפשר למצוא את האוהל בראות שהיתה אז 'ממש כמו ללכת בעיניים עצומות', גם אם אתה יודע לאיזה כיוון ללכת. ולכן הקבוצה החליטה לרדת הלאה ולהדליק מדורה. כשניסו לחזור למחנה הם קפאו, מכיוון שהטמפרטורה הייתה בערך מינוס 40–45 מעלות. "זה היה מאבק הרואי. לא הייתה בהלה. אך לא היה להם סיכוי לברוח בנסיבות אלה", סיכם דובר התביעה באותה מסיבת עיתונאים.

משפחות הנספים דחו את מסקנות החקירה. עורך דין שמייצג חלק מהמשפחות, יצא בהצהרה כי חברי הקבוצה מתו כתוצאה מתאונה בתוכנית החלל הרוסית. לטענתו, התשעה מתו מהתפוצצות בקרבת מקום, שנבעה ככל הנראה מהתרסקות של מעבורת חלל או מנפילה של רקטת האצה של מעבורת חלל. "חברי הקבוצה נתקלו בעננה מורעלת שמקורה מדלק מעבורות", אמר. "הם הורעלו ולא היו מסוגלים לנשום. הם נבהלו, נמלטו ממוקד התקרית וקפאו מקור. אנחנו חושבים שכולם מתו בטווח של 6 שעות במהלך לילה אחד".

אולג ארכיפוב, מומחה ל"תקרית מעבר דייטלוב", מחזק את דברי עורך הדין ואומר כי גם הוא לא מאמין שהם נהרגו כתוצאה ממפולת שלגים. לטענתו, חלק מחברי הקבוצה נקברו ללא איברים פנימיים, לאחר שאלו נלקחו על ידי חוקרי הקג"ב. "אם מפולת גרמה לאסון הזה, הקג"ב לא היו לוקחים להם את האיברים הפנימיים", אמר ארכיפוב.

עורך הדין הוסיף כי חלק מבני המשפחות של הקורבנות אפילו מוכנים להוציא את גופות יקיריהם מן הקבר בשביל לחשוף את האמת. הוא הוסיף: "זוהי רק ההתחלה. אנחנו לא נוותר. האמינו לי, אם לא היה לנו את הראיות, לא היינו מתעקשים".