שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו.
מסתובבים כל מיני ספרים, דיסקים, קורסים והרצאות שמספרים מהיכן ניתן לאגור כחות בכדי להעניק אותם לחיי הבית.
כלומר, בואו ונאסוף את הכחות בחוץ, בכדי שיהיה לנו כח להעניק אותם – הבעל לאשה והאשה לבעלה.
ומורי ורבותי!
זה אחד מהדברים האיומים והנוראים ביותר שניתן להעניק לשלום הבית שלנו!
האם אתה באמת מאמין שמהבית שלך ניתן לצאת רק חלשים ורופסים עד כדי כך שאת הכחות צריכים לאגור מבחוץ?
האם באמת התחתנת בכדי להעניק עד זוב דם, ובלית ברירה אתה מידי פעם יוצא החוצה לקושש כחות מן הרחוב או מאזורים אחרים?
האם לשם כך ביקש הקדוש ברוך הוא מאיתנו להקים את הבית היהודי?
האם הקדוש ברוך הוא, שאומר לכל גבר בעולם: "אם אתה שרוי בלא אשה, אתה שרוי בלא תורה, בלא חומה, בלא שמחה, וכמעט אין לך כלום", התכוון לומר: "בוא תתחתן, תסבול, ואז נחפש יחד מהיכן לאגור את הכחות"?!.
ממש לא!
הקדוש ברוך הוא רוצה מכל אחד מאיתנו לקבל ולאגור את הכחות מתוך הבית.
לא משנה להיכן אתה פורץ, לא משנה מה אתה עושה מחוץ לבית, לא משנה אם אתה לומד או עובד, מפקד או מנהל חברה.
בכל מקום בו אתה נמצא, אתה אמור להיות אותו אחד שדווקא בגלל הבית שנמצא מאחוריך, דווקא בגלל האשה שנמצאת מאחוריך, דווקא בגלל הבעל שמגבה אותך – יש לך הרבה יותר כחות לפרוץ החוצה.
עוד בטרם מתחילים להבין מהו שלום בית, אמורים להבין שמשם אוגרים את הכחות, ורק לאחר שאוגרים אותם, יוצאים מחוץ לבית.
אם הבית מקרטע ואם יש בעיות, אז בתור התחלה בשביל הרפואה, לוקחים קצת כדורי חיזוק ומביאים את החיזוקים מבחוץ.
אבל המטרה העיקרית היא להגיע לכך שמתוך הבית, מתוך הבעל והאשה, מתוך הזוגיות המושלמת הזו על פי התורה הקדושה, מקבלים את כל הכחות, ואיתם פורצים החוצה וזוכים לאהבה ואחווה שלום ורעות מבית ומחוץ.
ברוכים תהיו!
