החום המאתגר ששרר במרכז לאימוני יבשה בבסיס צאלים הגיע עד לאוהל המפקדה המבצעית של סיירת חרוב.
מפקד הגדוד, סא"ל גל ריץ', סקר בפני מפקד חטיבת כפיר וקציני מטה הגדוד את השתלשלות תוכנית הלחימה לתרחיש המבצעי – שיתורגל עוד באותו הלילה.
"הקו המנחה כאן הוא ביצוע התקפה גזרתית ממוקדת למול היערכות אויב", הוא קובע בנחרצות ומצביע באמצעות קרן אור אדומה על נקודות שונות במפת השליטה והבקרה המוקרנת בחמ"ל. "אנחנו יודעים היכן יימצאו מארבי המחבלים, מהן היכולות הייחודיות שלהם ואיפה ינסו ללכוד אותנו. השיטה שלנו היא התקפיות ללא הפסקה".
כעת עומדת הסיירת של "כפיר" בפני עצמה, דבר שמורגש היטב בתכנון המבצעי שבנו המפקדים. ומה צפוי ללוחמים? שימוש בסל הכלים הרחב העומד לרשותם: התקפה רגלית ממוקדת על חוליות מחבלים בשטח פתוח, ירי ארטילרי חי שיאמן את הכוחות בהפעלת אש, השתלטות על יעדים תוך תרגול לוחמת פרט והיעזרות באמל"ח מתקדם בשטח בנוי.
רק ערב לפני כן, הם סיימו תרגיל ייחודי שהתקיים לראשונה, במהלכו חברו לכוחות שריון סדירים מחטיבה 188 בתרגול מצב אמת במתאר הדרומי. "הסיירת לקחה כאן חלק בתרחיש כפי שטרם קרה בעבר, בו היא מהווה כוח חי"ר יחיד לצד שריון – וזו עליית מדרגה בכל מה שקשור לאימונים המאתגרים בשטח בנוי", מעיד סרן שי יפת, מפל"ג "אשוח" ביחידה.
"דימינו מצב בו מפקדות חטיבה 188 צריכות להפעיל אותנו בשעה שאנחנו תוקפים את המאל"א (מתקן אימונים ללוחמה אורבנית), 'עזה הקטנה'. כך הבנו איך הם מצפים שנתנהל בתוך צוות קרב חטיבתי שהוא לא שלנו", ממשיך סרן יפת. "חברנו לכוחות השכנים בכל מיני אירועים: רב-נפגעים, תקריות חיכוך עם אוכלוסייה פלסטינית, וגם לוחמה משותפת בשטח בנוי. ידענו איך למעשה להתפצל על מנת שכל לוחם יחבור לנותני האש שלצדו הוא יכול להיות הכי רלוונטי בשטח".
המפקדים כבר ידעו, אבל לא עבר זמן רב עד שהלוחמים הבינו כי זו הייתה רק טעימה ממצב האמת אשר יתורגל בהמשך השבוע. "הם התכוננו לתרגיל לילה אחד ארוך – יבש ורטוב, אבל אנחנו הכנו להם רצף שכלל שלושה תרגילים ב-24 שעות", מעיד סרן יפת, "ובתווך הזה הם עמדו לחוות את כלל סוגי הלחימה שיכולים הכוחות להביא לידי ביטוי".
לילה שני לתרגיל. עלטה מכסה את "עזה הקטנה", ובמקביל – לוחמי הסיירת מתחילים לשוב אליה, פלגה אחר פלגה. לאחר מספר צעדים בפאתי השטח הבנוי, כבר ניתן להבחין בצלליות ציוד הלחימה מתקבצות בחושך. עכשיו הכוחות מחכים למוצא פיו של המג"ד, שיבשר על הפעילות הצפויה בלילה הקרוב, ויותר מכך.
"זה ה'מאני טיים' שלנו", מסביר המג"ד, סא"ל גל ריץ'. "מעבר לעולם המבצעי, יש כאן אלמנטים מקצועיים שאתם חייבים לשמור עליהם ולהיות מרוכזים. יהיה קצת קשה, התיק כבד, זה לא משנה. לא מזהים – לא יורים, מזהים – פוגעים. נגביסטים, קלעים, ארטילריה – זה הזמן להיות סיירת. אנחנו יוצאים לתרגיל היבש".
מאחוריהם פותחים הכלים הארטילריים בנסיעה. אלו כוחות המילואים של חטיבת השריון 847. הפלגות ממתינות לסדר היציאה לדרך מהקשרים ויוצאות לשטח הפתוח של צאלים. "גם בפאתי עזה אנחנו יודעים שנוכל לפגוש אויב, ומצופה מהלוחמים להבין ולפעול בהתאם", מוסיף המפל"ג. "בדיוק לשם כך נועד התרגיל היבש, יריית הפתיחה של האימון, ודימינו התקפה לילית נגד חוליות מחבלים שמסתתרות כביכול בדיונות במרחב הרצועה. הפעילות לא מתחילה בלש"ב (לחימה בשטח בנוי) – אלא כבר בהתקדמות אל היעד עצמו".
לאחר כמה קילומטרים של הליכה בחיפויים, תוך התייעצויות חוזרות ונשנות של מפקדי הכוחות המגבשים את תמונת המצב של האויב בשיתוף מודיעין, נשמעת לפתע הידיעה בקשר: "ארבעה מחבלים, עשרה מלוכלכים במרכז גזרה". תוך כמה דקות ובהסתערות נקודתית, השתלט כל צוות על יעדו והלוחמים נטרלו יחדיו את האויב.
"הדגש העיקרי היה לדמות מצב אמת – מתאמנים כמו שנלחמים", מדגיש סרן יפת. "אמל"ח, רימונים, חבלה – כל מרכיבי הלחימה. העיקרון הזה בא לידי ביטוי בשטח הפתוח, כשראינו שלוחמת הפרט של הלוחמים היא באמת יוצאת מן הכלל, גם כשהם נדרשים ליישם אותה בשלל מסגרות".
התרגיל היבש מגיע לסיומו לאחר מסע הליכה של מספר קילומטרים עם ציוד מלא, לצד לחימה במרחב הדיונות החוליות. ופתאום, לפנות בוקר, נוהל הקרב משתנה – התקפה עם שחר. "התחלנו תנועה אל ה'מוס' – שטח בנוי וצפוף הרחק מהמאל"א, שנועד לאימונים באש חיה. רצינו לתרגל את הלוחמים בשינוי משימה מהיר, בדיוק כמו בזמן אמת – לעבור מתקיפת חוליות מחבלים למצב בו השטח צפוף וסבוך והאיום יכול להופיע מכל עבר", מפרט המפל"ג.
"הלוחמים נדרשו לחפות זה על זה ממרחק, להיכנס בכוחות מסיביים ליעדים ולתפעל כל אחד את האמל"ח עליו הוא אמון. כל זאת – עם שעות שינה לא רבות במיוחד במשך שבוע שלם".
גם בתנאי השטח המורכבים נמשך שיתוף הפעולה עם השריונרים, מה שהופך את המשימה למאתגרת פי כמה. "תרגלנו ירי ארטילרי ממשי ונפילת פגזים תוך כדי שהמשכנו לחזק את ה'שילוביות' בין כוחות השריון לבינינו – הפעם תחת פיקודה של חטיבת כפיר", ממשיך סרן יפת. "לאחר שלוחמי השריון ירו לעבר המטרות, כוחותינו המשיכו לטפל בהן עם היכולות העומדים לרשותנו, בעוד שהשריונרים בודדו את השטח כדי להגן על הלוחמים בזמן משימתם".
שינוי נוהל קרב נוסף בא לידי ביטוי בתרגיל 3 בסדרה. הפעם, הלוחמים השתלטו על יעד אחר בשם "שיקגו", ודימו לוחמה כלל-יחידתית מתואמת. "אנחנו מקדישים הרבה זמן לאימוני לש"ב, גם במהלך תפיסת קווים באיו"ש, ואנחנו מייעדים זאת להפיכת הלוחמים שלנו לטובים ביותר בתחומם בכל הנוגע להפעלת אמל"ח על כלל סוגיו בשטח שכזה", המפל"ג מעיד. "עם זאת, הדגש שלי כמפקד כאן היה להסתכל על האיתנות – על לוחמים שעומדים ב-3 לפנות בוקר בחלונות ומחפים על החברים שלהם. המשמעת הקרבית הזו היא מה שאני מחפש בתרגילים כאלה".
האימון היחידתי מסתיים והלוחמים צועדים לעבר הקו הבא, אך כמתבקש הם לא יכולים לשכוח את העובדה שהתחנה הבאה בדרך היא הקו לקראתו הם התאמנו והולכים לפגוש לראשונה – רצועת עזה. "הלוחמים שלנו מוכוונים ללחימה במתאר דרומי. גם בגזרת עזה המורכבת, נתכונן להיות במרכז הלחימה", מסכם המפל"ג.
"אנחנו לא חוששים מהמשימה החדשה הזו, להפך", הוא חותם את הימים האינטנסיביים. "גם ביהודה ושומרון אנחנו דואגים להסמיך את הלוחמים לאתגרים המרכזיים – הם עולים על ה'אכזרית' (נגמ"ש), מבצעים הסמכות ירי בביסל"ח ונערכים מודיעינית אל מול האויב שהם מכירים היטב – חמאס. הירידה לגזרת עזה בחודש נובמבר הקרוב זו אמירה חדה ללוחמי הסיירת וללוחמי כפיר ככלל: 'אתם הולכים להיות חלק מהמערך המתמרן, וזה דורש להיות מי שאתם – הטובים ביותר'".
