שלום וברכה מורי ורבותי!
וביום הזה לפני שנים רבות ננעלו דלתות בית המדרש, ובית שמאי ובית הלל ישבו יחד ומנו כמה אנשים פוסקים כדעת שמאי וכמה כדעת הלל.
מקור הדברים הוא בתוספתא וזה הובא בגמרא (שבת י"ז ע"א), שם הגמרא מעדכנת שהלל ישב כפוף בפני שמאי כל אותו היום, והיה אותו היום קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל.
רש"י כותב במקום (ד"ה קשה) שהסיבה שזה היה קשה לישראל כיום שנעשה בו העגל היא בגלל שהלל ישב כפוף לפני שמאי מחמת ענוותנותו.
בתוספתא, במקור הדברים, זה לא מובא.
בירושלמי (שבת פ"א ה"ד) זה מובא בצורה הרבה יותר חמורה, שאפילו היה שם איפה שהוא הרג ורצח בין הניצים "לשם שמים".
אבל שימו לב טוב מורי ורבותי!
עם ישראל כולו, בארץ ישראל ובגולה, מתייחס ליום הזה כאל יום שנעשה בו העגל.
על מה?
על ויכוח שהתקיים בבית המדרש, שאנחנו עוד לא יודעים האם כל הדעות מסכימות שהויכוח הסתיים בכך שהלל ישב כפוף בפני שמאי, ולכן נגזרה הגזירה על העם להתייחס ליום הזה כאל חטא העגל, או שמדובר בסך הכל ביום שבו ננעלו דלתות בית המדרש, והיה ויכוח הלכתי מרקיע שחקים.
היכן אנחנו נמצאים בימינו?
עד כמה מעניין אותנו מה קורה בבית המדרש?
עד כמה כל אחד ואחד מאיתנו יושב ומסתכל מה קורה בישיבות הקדושות, ועל פי זה מנהל את אורח חייו?
לצערנו ולבושתנו, לפעמים אנחנו שקועים בגשמיות שלנו ועל פיה מנסים לקבוע מה יקרה בישיבות, על פי הבחירות, על פי הפוליטיקה.
העולם מנוהל להיפך לגמרי!
העולם מנוהל דרך הישיבות הקדושות, דרך הכוללים, ואם שם יש בעיה, כולנו סובלים בגינה.
אלו הדברים שאנחנו אמורים לשים בראש סולם העדיפויות, אותם עלינו לשמור יותר מכל דבר אחר, ורק משם תצמח הישועה ויגיע השפע לכל עם ישראל.
תורה, עבודה וגמילות חסדים – שלושת עמודי העולם (אבות פ"א מ"ב).
את העמודים לא רואים, אבל הם אלו שמחזיקים את העולם, והם אלו שמחזיקים בעצם את כולנו.
ברוכים תהיו!