מבקר המדינה: תעשיית ההיי-טק אינה מונגשת לחרדים

לפי הדו"ח, תעשיית ההיי-טק הישראלית, שמכילה אלפי חברות ומעל ל-300 מרכזי מחקר ופיתוח של חברות מרחבי העולם, מהווה כ-12% מהתוצר המקומי הגולמי של ישראל. בשנת 2018 הסתכמה ההוצאה הלאומית על מחקר ופיתוח אזרחי בישראל ב-66 מיליארד שקלים, 4.9% מהתוצר הלאומי הגולמי.

על הדיווח באתר 'דבר' בשנת 2016 היה הערך המוסף הגולמי למשרה בענפי ההיי-טק 440,800 שקלים, לעומת הערך הגולמי למשרה בשאר המגזר העסקי שהיה 196,500 שקלים בלבד, ובין השנים 2018-2015 הסתכמו הכנסות המדינה ממסים בענף ההיי-טק ב-55 מיליארד שקלים. בנוסף, סך היצוא מישראל בשנת 2019 היה 113 מיליארד דולר, ויצוא ההיי-טק מישראל (מוצרים ושירותים) היה בהיקף של 52 מיליארד דולר, 46% מכלל היצוא מישראל.

עם זאת, על פי דו"ח הון אנושי בהיי-טק, קיים מחסור כרוני בעובדים מיומנים בתעשייה בישראל. מספר השכירים בענף ההיי-טק הגיע בשנת 2019 ל-321 אלף שכירים, 9.2% מכלל השכירים במשק, וביולי 2019 היו 18,500 משרות טכנולוגיות פנויות בתעשייה.

עיקר המחסור הוא בבוגרי אוניברסיטאות מצטיינים בתחומי החומרה והתוכנה בעלי ניסיון תעסוקתי, ו-27% מהחברות המקומיות שהשתתפו בסקר דיווחו על העברתם של מרכזי פיתוח או בדיקות תוכנה לחו"ל. למרות זאת, ועדת השרים לעניין כוח אדם מיומן בתעשיית ההיי-טק לא התכנסה, והצוות המקצועי לעניין זה התכנס רק פעמיים, וכך הנושא לא קודם.

על פי הדו"ח, יותר ממחצית הנבחנים ב-5 יח"ל במתמטיקה ובמדעי המחשב (53% ו-55% בהתאמה) משתייכים לבתי ספר חזקים מבחינה כלכלית, ורק 8% מהם (בכל אחד מהמקצועות) משתייכים לבתי הספר החלשים יותר. 40% מבתי הספר במדד הטיפוח 10 (החלשים ביותר מבחינה כלכלית-חברתית) מלמדים גם מתמטיקה ברמת 5 יח"ל וגם מדעי המחשב ותכנון ותכנות מערכות ברמת 5 יח”ל. לעומת זאת, 88% מקרב בתי הספר במדד הטיפוח 1 (החזקים ביותר מבחינה כלכלית-חברתית) מלמדים 5 יח"ל במתמטיקה מלמדים גם מדעי המחשב ברמה של 5 יח"ל.

כתוצאה מכך, ל-3,000 מהלומדים 5 יח"ל במתמטיקה בבתי הספר אין אפשרות ללמוד מדעי המחשב, בעיקר עקב מחסור במורים. לטענת המבקר, מערכת החינוך אינה ממצה את הפוטנציאל של התלמידים שיכולים ללמוד את המקצועות המדעיים-טכנולוגיים.

למרות זאת, המבקר ציין לטובה את יוזמת "חמש פי שניים" של משרד החינוך. על פי הדו"ח, היוזמה הצליחה להכפיל את מספר הבוגרים בעלי בגרות של 5 יח”ל במתמטיקה מ-9,000 בשנת 2013 ל-18 אלף בשנת 2018, וניתן לראות גידול במספר הנבחנים ב-5 יח”ל גם במקצועות מדעיים וטכנולוגיים כמו פיזיקה, כימיה, ביולוגיה, מדעי המחשב ותכנון ותכנות מערכות. עם זאת, לא חל שינוי משמעותי בחלוקה המגדרית ביחס לנבחנים במקצועות המדעיים.

75% מהעובדים בענף ההיי-טק הם אקדמאים, כשהתואר הנפוץ ביותר הוא תואר במדעי המחשב (הנדסת מחשבים או תוכנה). לטענת המבקר, מערכת ההשכלה הגבוהה עמדה ביעד שהציבה הממשלה, וכבר בשנת הלימודים התשע”ט עמד הגידול במספר הסטודנטים שהתחילו ללמוד את מקצועות ההיי-טק באוניברסיטאות ביחס לשנת הלימודים התשע”ו על 40%.

עם זאת, 22% מהסטודנטים שהתחילו את לימודי מדעי המחשב באוניברסיטאות לא סיימו תואר בתוך שש שנים, ו-20% מהסטודנטים שהתחילו לימודי מקצוע זה סיימו תואר במקצוע אחר. בנוגע להכשרות חוץ-אקדמיות, טוען המבקר ששני הגופים המרכזיים העוסקים בהכשרות חוץ-אקדמיות להיי-טק, רשות החדשנות והממונה על זרוע העבודה, פועלים ללא מנגנון לתיאום עבודתם וללא הגדרת גבולות האחריות והסמכויות של כל אחד מהם.

מתוך כלל השכירים בתחומי ההיי-טק, שיעור החרדים והערבים (גברים ונשים) היה רק 4.9% בשנת 2019 (לעומת 20% בשוק העבודה הכללי), ושיעור הנשים היהודיות הלא-חרדיות שהועסקו בתעשייה היה רק 31% (לעומת 40% בשוק העבודה הכללי). בשנת 2019 חלקן של הנשים בתעשיית ההיי-טק בתפקידים טכנולוגיים היה 22%, ובתפקידי ניהול טכנולוגיים 18%.

בנוסף, עבור 1,900 נשים חרדיות הלומדות הנדסאות תוכנה בסמינרים לא פותח מסלול מותאם, אף שלחלקן פוטנציאל ללמוד את התחום ברמה גבוהה יותר ולהשתלב לאחר מכן בתפקידי פיתוח בהיי-טק. לדברי המבקר, התוכניות הממשלתיות לשילוב נשים בתעשיית ההיי-טק מופעלות ומתקיימות ללא תכנון מערכתי, והממונה על זרוע העבודה לא גיבש תוכנית סדורה להגדלת מספר החרדים בתעשיית ההיי-טק.