בין פקודי – לויקרא כולנו באותה סירה | מוטי יעקבזון

אני זוכר איך הוצאתי אז את הרכב לסיבוב שלא ישכח איך נוסעים… לבשת בטח אז גם את מסכת הבד N95
הלבן אפור שקנית ב80 שקל במבצע מיוחד של שתים ב-160 .כן. וגם כמובן סגרתי את כל החלונות של
הרכב. ולבשת את הכפפות כשנכנסת לסופר… אנחנו בכלל נהינו בדואים אף אחד לא העז להיכנס עם
נעליים הביתה .

אבא שלי היה היסטרי הוא הוציא החוצה ארון בשביל נעלים ומעילים וכל מה שלבשו ברחוב
.. בטח כולנו זוכרים איך כל השכונה רעדה כשאחיך הקטן סיפר בתור לביציים שהוא היה אצל משפחת
דהן שנכנסו לבידוד. חח ביצים אני נסעתי אז ללול בכוכב השחר העמסתי 30 תבניות ביצים.

נעלתי את הדלת שבוע וסגרתי את הפלאפון והפעמון. כל השכונה באה פתאום להתחנף אלי וואו איזה צעקות. עשו לי

הפגנה מתחת הבית. ואיזה צעקות אתה הרמת על הבן שלך שנפלה לו ביצה שלמה אחת על הרצפה כולנו
זוכרים.. היה לחץ רציני היה פחד כל העולם נכנס לחוסר ודאות מה ילד יום … אני רק נזכר בהצהרות ש
ביבי כל לילה אני נכנס לאיזה חרדה … מי מדבר בכלל על ללכת בלילה ברחוב. או לצאת מהבית. אשתי
שמה ניילון שחור ששום עטלף לא יסתכל על הבית שלנו … היה לחץ עצום כן פחד נורא !!

סליחה זה אני מ "ידידים" … ניסיתי להבין איך נפלתי לשיחה המוזרה הזאת בין קבוצת חברים ב 3 לפנות
בוקר באחד מצידי הכביש אי שם בצפון… הזמנתם אותנו ?? או. אתם החרדים 'מלאכים טובים' תמיד
ראשונים לעזור.

נכון ממש ככה 'נשמות טובות' צעק מישהו מאאודי לבן שחנה שם מקדימה. גבר שרירי
גבוה עם חולצה שחורה משתחל שם מהחבורה. ניגש אלי שם עלי את היד . 'הצדיק' הזה ממש מעלה לי את
העצבים. הוא מזכיר לי איך שנה שעברה כשחזרנו מתאילנד הינו אם קרונה היה לנו עוד "מספר" הינו ממש
מהראשונים בארץ.

לקחנו שלוש מספרים. אני אשתי וגילי הקטנה. ביטון ומזרחי השכנים עשו עלינו חרם.
הם טענו שאנחנו עוד נדביק את כולם נעלו אלינו את הדלת של החדר מדרגות. ופרסמו לכלום שיזהרו.
כמעט מתנו שם מרעב עד שבאו כמה "צדיקים כמוך" והורידו לנו מהגג כמה מוצרי יסוד… סבא שלי היה רב
כמאט התחלתי לנחש את המשך השיחה אבל לא. הם היו שקועים חזק "בין ויקהל לפקודי".. וכך נקלעתי
לי ללא הכנה לשיחת ליל שישי הכי מוזרה שהייתה לי בחיי .

אני הרים שם את הקול אחד שהזדהה אחה"כ כאלירן הספקתי בסגר הראשון כבר להסתכסך עם כל השכנים והשכנות מהבניין שלי ומהבניין ממול…

אם השכנים זעק "דני" !! אחותי "מרים". לא מדברת איתי כבר שנה "מתרומה עד תצווה"… ברור שככה אביך
הוציא את רוב העובדים שלו לחל"ת ישב בבית עצבני מה תעשו.. !אני אמר יורם הייתי צריך להתחתן דחינו
ת'חתונה לסוף שנה. אמרנו אז בוודאי יהיה טוב למעשה מרוב שעמום בימי הסגר נקלענו פעם לאיזה ויכוח
סוער שבגללה החתונה לא התקיימה עד היום הזה.!

אני תקוע עם טישו'ים בכל המחסן… וכ' וכו' לאחר כשעה החליטו לשחרר אותי. מישהו הפנה אותי למקום הבעיה פירקנו הרכבנו וב"ה הכל הסתדר.

הראש שלי כאב והסתובב. עוד נס שביבי הביא לנו חיסונים. הספקתי לשמוע כשנכנסתי לכיכר כהמשך נסיעתי צפונה לרשב"י…

אז מה התנאי שלך יהודה לייב "ישיבה בחור" מתרווח כולו במושב שלידי. אנחנו ממש סקרנים מוסיף דודי
מאחור. אז ככה אני הסכמתי לקחת אתכם כ'טרמפ למקווה האר"י בתנאי של לשאול אותכם את השאלה
הבאה.

הרי עכשיו עובר שנה מאז שהקרונה באה לארץ. שאתם נזכרים בזמן הזה שנה שעברה. מה הדברים
שעולים לכם בראש ?? הא זה הכול. יהודה לייב נשם לרוחה. הוא כבר חשב שאתה הולך לשאול אותנו
שאלות זרות… הוסיף בחיוך משה מהמושב האחורי… אז בשביל שח"ו לא נשנה ממוצא פינו ועוד מעט
מגיעים. אז בא אני יתחיל פתח יהוד'ליב. כמו בכל העולם כך גם לישיבתנו הגיע הפחד והאי ודאות.

אני יחד עם החברותא שלי. פתחנו חברת תהילים מיוחדת. הקדשנו את זה כמובן לרפואת עם ישראל. אבל הקדשנו את זה בעיקר לחיזוק האמונה התמימה בה' של כל היהודים בארץ ובעולם…

אבי. פתח משה הוא בעלים של עסק בינוני שמביא סחורה מסין. וזה תפס אותו בתקופת העומס הגדולה ביותר של ערב פסח… בקושי הוא יכול היה להביא מוצרים. היה לחץ גדול ובלאגן כמו שאתה יכול להבין. כך היה ממש במשך כמה שבועות…

עד שיום אחד דיברתי אתו בתומי. וסיפרתי לו שראיתי את חיה אחותי הקטנה מתפללת ובוכה. כששאלתי
אותה מה קרה? אז היא אמרה לי שעכשיו טאטי הפסיד הרבה כסף. ואנחנו הולכים חלילה להיות עניים. ומי
אמר שבכלל יהא לנו מה לאכול ב'סדר נאכ"ט' ולכן גם טאטי מאוד לחוץ ועצוב. אבי ממש נבהל מהדברים
אני זוכר איך שהוא נעלם לכמה שעות. ממש נלחצתי. אך בערב הוא חזר מחויך עם פלקט גדול מעוצב.

בשלב זה עם שמות כל הילדים עם כותרת "זמן אמו"ת" )זמן אמונה ותפילה( אסף את כולנו לארוחת ערב
חגיגית בה השיק את מבצע זמן אמו"ת עם דיבורי אמונה מיוחדים. ומה אתה רוצה שנלמד מזה.. מבצע בו
כל אחד שיספר איזה סיפור של אמונה שהיה לו במשך היום או משהו שהוא התפל לה' אפ"י דבר הכי קטן
וה' שמע מקבל נקודה וכו' וכו' …

זה החליף את כל האווירה בבית למשהו מיוחד. עד פסח גם אנחנו המבוגרים הצטרפנו.. אנחנו פתח דודי גרים בשכונה צעירה ברובה. בבית שמש. בערך בזמן הזה כבר פתחנו ארגון עזרה למבודדים וחולים. היינו הולכים עם מסכות כפפות. היה מלחיץ.

בהמשך הרחבנו את זה גם כארגון סיוע לזוגות צעירים שעשו לראשונה סדר / סגר בבית… בטח הצטרף יענקי הביישן מהמושב האחורי כמעט שכחתי שהוא שם. זוכר שהלכתי אתך אחרי פסח לרשימת מבוגרים ועשינו להם קניות חח' השוטרים

כבר חשבו שזה איזה מתיחה שאנחנו נסחבים כל הזמן עם שקיות הלוך ושוב… אפילו גמ"ח ביצים קטן ניסנו
לעשות עד כמה שיכולנו הוסיף דודי בחיוך… הגענו הנסיעה עברה כחלום מהיר יהוד'ליב ביקש לסיים עם
משהו קטן כולם השתתקו. אחד הדברים הטובים שהיה שנה שעברה זה שלא היה מלונות בחג. אנשים היו
בבית וניצלו מכל מיני מכשולים שונים ומשונים. אולי הקב"ה רוצה לרמוז לנו משהו בעניין החתונות. לחש לי
יענקי הביישן תוך כדי שהוא יורד בעדינות מהרכב.

הם התחילו לרדת את המדרגות הגדולות למקווה האר"י שקועים עמוק בסוגיה. התחלתי לעשות פרסה..
הספקתי עוד לשמוע אותם אומרים. ניסים גלויים איך שהקב"ה ברחמיו שמר אלינו כל הזמן ועכשיו עוד שלח
לנו ככה את החיסונים. ממש טוב להודות לטאטע.

לתגובות הערות והארות – מ.י
A0548480750@GMAIL.COM