אם אין ציות אין לנו זכות קיום | יעקב ריבלין

לבוחר החרדי הקלאסי ברור שציות לגדולי ישראל הוא חוט השדרה של הציבור החרדי. פגיעה קשה בו משמעותה שיתוק מוחלט. אם אין ציות כל המהות של חרדים כציבור בעל זהות המקיים אורח חיים נבדל מתפוגגת. ציבור בלי הנהגה הוא עדר ללא רועה שסופו פיזור וטרף קל לכל אוייב. עדיף להפסיד מערכת בחירות אחת ולסבול עד שממשלת הזדון שתקום תיפול (וכבר היו לנו מספר ממשלות כאלה ואנחנו עוד כאן) ולא לשבור את עמוד התווך של הציבוריות החרדית.

הכלל של ככל אשר יורוך (שבמקור הוא על ציות לסנהדרין הגדולה שבירושלים) הוא איפוא לא רק צו הלכתי אלא גם הוראה פרקטית. אם אין ציות אין זכות קיום לציבור שומרי התורה בישראל.

אלא שיש במחנינו קבוצה לא קטנה שבחיי היום יום שלה היא חרדית לכל דבר. עד ההצבעה בקלפי. ניתוח של הקלפיות באיזורים החרדים יגלה שכמעט בכל קלפי יש מספר קולות לליכוד. שכפוגשים את הבוחרים ( המקפידים לדבר בעילום שמם) יש להם מספר הסברים. הראשון שבהם שאוב מהמורשת האמריקאית של שתי מפלגות גדולות שכל קבוצה בוחרת היכן להשתלב בהם. לטענתם המפלגות החרדיות לעולם לא יכולות לפרוץ למעגלי השלטון והדרך לשמירה על זכויות החרדים היא השתלבות במפלגה הגדולה. הצבעה ליכוד מבחינתם היא קריאת תיגר על קיומם של המפלגות החרדיות. מיותר להתווכח עם הטיעון. מספר הפעמים שהליכוד בגד בחרדים הוא אחד חלקי עשר ממה שהוא היה בוגד אלמלי שהיה זקוק למפלגות החרדיות להקים את ממשלתו. אבל לך תשכנע אנשים נעולים.

ההסבר השני נמצא בתחום אחוז ההצבעה. למרות מה שמקובל לחשוב אחוז ההצבעה במספר ערים חרדיות. במיוחד הותיקות, לא ממש גבוה מעל הערים החילוניות של מצביעי השמאל. בדיקה לאורך השנים תגלה ירידה עקבית באחוז ההצבעה בערים כמו בני ברק והשכונות החרדיות הותיקות בירושלים. לא מדובר רק בקנאים ולאחרונה אנשי הפלג שאמצו לעצמם קנאות לייט ( לא להצבעה. כן לתקציבים מהמדינה) אלא גם בחרדים מהזרם המרכזי שכועסים על המפלגות החרדיות מאלף ואחת סיבות. זה לא קיבלו את הבת שלו לסמינר. זה לא קיבל רשיון בניה מהעיריה ולשכן המקושר שלו כן נתנו. השלישי כועס על כל העולם בגלל בעיות בתוך הבית ושופך את מררתו על כל העולם בכל הזדמנות. במקרה זה המפלגות החרדיות. בקיצור: כל איש מר נפש ומצוק הופך ליום אחד לאדאולוג של המנעות או הצבעה למפלגה לא חרדית.

• טורו של הפרשן הפוליטי יעקב ריבלין מופיע בעיתון 'בקהילה'