המצע: איך יצביעו ראשי המפלגות על נושאי 'דת ומדינה'

לקראת הבחירות העניק בג"ץ רוח חיה לנושאים הבוערים על סדר היום הציבורי את הגיור הרפורמי ואת גיוס תלמידי הישיבות, ועורר מחדש את הרגשות הנלווים לסוגיות אלו בכל המחנות והמגזרים. ובעיתוי מושלם, לקראת בחירות 2021, קבע בית המשפט כי ההחלטה לאפשר הכנסת חמץ לבתי החולים בחג הפסח היא סופית, באתר ווינט הציעו למלפגות להעלות על הכתב את מצע המפלגה בנושאי דת ומדינה.

מהי עמדתכם לגבי פסיקת בג"ץ המכירה בגיורים רפורמיים וקונסרבטיביים שנערכו בישראל לעניינים אזרחיים, כזכאות חוק שבות, והאם לדעתכם הכנסת צריכה להתערב בנושא?

יש עתיד: אנו תומכים בפסיקת בג"ץ. בג"ץ חיכה 15 שנים להחלטת הכנסת והממשלה ורק לאחר שלא הכריעו נאלץ להתערב. מדינת ישראל חייבת להיות ביתו של כל העם היהודי על כל זרמיו ולא רק של זרם אחד אורתודוכסי. מדינת ישראל חייבת להכיר בגיורים של הקונסרבטיבים והרפורמים בדיוק כמו באלה של האורתודוכסים. היה ראוי שהכנסת תהיה זו שמקבלת את ההחלטות בנדון.

תקווה חדשה: המצב בו בג"ץ מקבל החלטות במקום הממשלה והכנסת, בנושאים השנויים במחלוקת ציבורית עזה – איננו תקין ומחייב שינוי בכללי המשחק בין הרשויות. עם זאת, חייבים לומר כי במקרה זה האשמה מוטלת על ממשלת ישראל, אשר לא קיבלה החלטה בנושא במשך 16 שנה(!) והעדיפה לגלגל את ההחלטה לבג"ץ כדי שתוכל להאשים אותו בהתערבות. גם כשכבר החליט למנות ועדה בראשות השר לשעבר, עו"ד משה ניסים, וזו הגישה את המלצותיה – נתניהו אפילו לא טרח להביא אותן לדיון, עקב החשש מהמפלגות החרדיות.

ממשלה בראשות גדעון סער תמלא את חובתה ותחתור לקבלת החלטה מאחדת בהסכמה רחבה. "תקווה חדשה" היא המפלגה היחידה שיכולה למצוא מכנה משותף בין חלקי העם. המלצות ועדת משה ניסים, שחותרות לקונצנזוס, ישמשו כמתווה לתיקון החוק ולהסדרת הגיור הממלכתי.

ימינה: בעניין הגיורים, עמדתנו ידועה – והיא קידום וחקיקה של מתווה ניסים כפי שעשינו בכנסת האחרונה. זהותה היהודית של מדינת ישראל היא בליבת הערכים של מפלגת ימינה, ואנו נפעל למען הזהות היהודית במדינת ישראל כפי שעשינו עד היום. סוגיות דת ומדינה הן הפכו לצערנו לנושא במחלקות בישראל. במרוצת השנים, סוגיות אלו העמיקו והרחיבו את הקטבים בין חלקי העם ואף הובילו למשברים פוליטים ולהפלות ממשלות. אנו מאמינים שאת המתחים בין דת ומדינה ניתן לפתור בהסכמה בלבד. נדרשת אמנה חברתית רחבה, שתיכתב על ידי רבנים בכירים של הציונות הדתית ואנשי רוח מובילים מהחברה הישראלית. אמנה ברוח זו נכתבה לפני כ-20 שנים על ידי הרב יעקב מדן ופרופ' רות גביזון ז"ל. אמנה מעין זו תביא לחיזוק זהותה היהודית של מדינת ישראל".

ש"ס: תומכת בגיור ממלכתי, אחיד ושוויוני על פי דין תורה. ח"כ משה ארבל הגיש מטעם המפלגה הצעת חוק בנושא – הצעת חוק גיור ממלכתי בישראל, אשר תאמץ את המלצות ועדת נאמן בדבר הקמת מערך גיור ממלכתי בישראל, שיהיה מוכר ומוסכם על כלל ישראל ותתקן את החלטת בג"ץ.

ישראל ביתנו: אנו מברכים על פסיקת בג"ץ בסוגיה. לעניין הגיור יש לאמץ את החלטות ועדת ניסים שהגישה המלצותיה ביוני 2018, אולם בשל לחץ המפלגות החרדיות לא יושמו.

יהדות התורה: מדובר בפסיקה חמורה והזויה. אין זה מתפקידו של בג"ץ לעסוק בסוגיות הלכתיות במהותן. יהדות התורה מתחייבת לתקן את הנושא בחקיקה, ולמנוע מבג"ץ את האפשרות להתערב באמצעות פסקת ההתגברות והגבלת כוחו.

העבודה: אנחנו גאים בהישגו של הרב גלעד קריב, מועמד מפלגת העבודה לכנסת, שהביא את הנושא לפתחו של בג"ץ. היהדות איננה שייכת למגזר מסוים. היהדות היא עולם שלם, היא אוצר בלום והיא יכולה להיות שייכת לכל אדם שמקבל עליו את ערכיה, ומעוניין לקשור את גורלו לעם היהודי ולמדינת ישראל.

הציונות הדתית: לצערנו בג"ץ שוב הראה את הניתוק מהעם ואת הכפפת רצונו ותפיסת עולמו על העם. סוגיית הגיור היא סוגיה סבוכה, הנמצאת המחלוקת בין חלקי העם, ולא בכדי טרם חוקק חוק שיסדיר את הנושא. בעז"ה בכנסת הבאה אנו מתחייבים לקדם חקיקה של חוק גיור ממלכתי.

כחול לבן: במשך עשרות שנים המתין בית המשפט למוצא פיה של הכנסת – לשווא. פעם אחר פעם הפציר בית המשפט בממשלות ישראל לפעול ולחוקק, עד שלא נותרה לשופטים ברירה והם פסקו על בסיס החוק הקיים. המצב שבו במשך שנים מסרבים להכיר בגיור ברוח בית הלל ומונעים כל אפשרות של פשרה, היא מקוממת, ולכן החלטת בג"ץ מחויבת המציאות עבור אלפים רבים שרואים עצמם כיהודים.

מרצ: מברכת על פסיקת בג"ץ, הגם שהייתה צריכה להגיע שנים קודם. רוב היהודים בעולם ההולכים לבתי כנסת הם רפורמים וקונסרבטיבים. בישראל לוקחים מאות-אלפי אנשים חלק בתפילות ובטקסים של זרמים אלה. המעמד הנחות של הזרמים הגדולים ביותר ביהדות נובע מהלחץ החרדי, וגורם לקרע חמור בין מדינת ישראל לבין יהדות ארה"ב והעולם. בכך, ממשלת ישראל נוקטת בקו שהוא לא פחות מאנטי-ציוני. יש להפקיע את המונופול האורתודוכסי על הגיור ועל שירותי הדת היהודית בישראל בכלל. מרצ תפעל להרחבת פסק הדין, למתן חופש בחירה למבקשים לקיים גיור דתי מכל סוג, להפקעת המונופול הדתי על הכניסה לישראל ועל האפשרות להפוך לאזרח בה – ולמימוש חוק השבות על פי קריטריונים אזרחיים.

לאחר הקמת הממשלה הבאה תידרש הכנסת לאשר חוק גיוס חדש. מהו המתווה המועדף עליכם בנוגע לשירות תלמידי ישיבות ובנות דתיות בצה"ל?

יש עתיד: נחוקק מחדש את חוק הגיוס המקורי של יש עתיד מהכנסת ה-19, שאומר שכל צעיר וצעירה בהגיעם לגיל 18 צריכים לשרת בצבא או בשירות הלאומי.

תקווה חדשה: איננו מאמינים בדרך של כפייה, שלא השיגה ולא תשיג שום התקדמות או תוצאה. אנחנו מאמינים בדרך של תמריצים והידברות. תקווה חדשה תביא רפורמה בשירות הלאומי והאזרחי, ותבנה מודל שירחיב את האפשרות לשירות לאומי ואזרחי לבני 18 מכלל המגזרים. מודל זה יספק תמריצים משמעותיים בדמות הכשרות מקצועיות ואקדמיות, שישולבו כחלק מהשירות, ויאפשרו לאוכלוסיות אלו להשתלב בשוק העבודה במשרות איכותיות לאחר השלמת השירות.

ימינה: מתווה הגיוס הנכון זה הורדת גיל הפטור לגיל 21, על מנת לתמרץ את החרדים לצאת לשוק העבודה, ובמקביל פתיחת מסגרות נוספות שישלבו חרדים בצבא.

ש"ס: מפלגת ש"ס אמרה פעם אחר פעם ועמדה על כך שרק מתווה שיאפשר לכל תלמיד ישיבה שיהיה מעוניין בכך להמשיך וללמוד תורה, יהיה מקובל על הציבור החרדי. תלמוד תורה הוא ערך חשוב מן המעלה הראשונה, ולא נוותר עליו. נתנגד לכל יוזמה לשנות את הפטור שניתן לנשים דתיות וחרדיות מצה"ל.

ישראל ביתנו: אנו נגיש הצעת חוק גיוס לצה"ל או לשירות אזרחי לכולם, מגיל 18.

יהדות התורה: כל מתווה של שירות בצה"ל צריך להכיר בכך שמי שחשקה נפשו בתורה, והוא יושב ולומד ומקדיש את חייו למענה – יהיה פטור מגיוס לצבא, ללא מגבלות מספריות או סנקציות פליליות.

העבודה: הוצעה הצעה של משרד הביטחון, ומפלגת העבודה תפעל ליישומה.

הציונות הדתית: נתמוך בחקיקה שתסדיר את מעמד בני הישיבות ללא סנקציות, ובאופן שמי שמעוניין ללמוד יוכל לעשות זאת ללא הפרעה – ומי שלא לומד יתגייס לצה"ל או למסגרות של שירות לאומי-אזרחי. וכל זה בשיח ומתוך הכרה בערך לימוד התורה, ובשיח מלא עם ציבור החרדי ועם רבניו.

כחול לבן: במשך חודשים ארוכים עבדה כחול לבן, בראשות שר הביטחון בני גנץ והשר במשרד הביטחון מיכאל ביטון, על מתווה מקיף, עדכני, מותאם למציאות הקיימת בישראל היום. אנו מאמינים מאוד במתווה הזה, שיסייע למצוא שירות מתאים לכל אזרח בישראל, ויאפשר גם לצעירים החרדים להשתלב במהירות בשוק העבודה.

מה דעתכם בנוגע להפעלת תחבורה ציבורית, פתיחת עסקים וביצוע עבודות בינוי/ תשתית/ תחזוקה על ידי רשויות המדינה בשבת?

יש עתיד: אנחנו תומכים ברוח אמנת גביזון-מדן. יש לשמור על צביון השבת במדינת ישראל כיום השבתון, אך ליצור שבת ישראלית שכל חלקי החברה נהנים ממנה. מכאן שיש לאפשר תחבורה ציבורית בשבת, מרכולים ומתחמי תרבות ובילוי באזורים חילוניים בהתייעצות עם מועצות הרשויות המקומיות.

תקווה חדשה: אנו מאמינים שבנושאים אלה חייבים להגיע לאמנה חברתית שתהא מבוססת על הסכמה רחבה, ברוח אמנת גביזון-מדן. בכל הקשור לשבת במרחב הציבורי, אנחנו בעד הענקת סמכות לרשויות המקומיות לעצב את המציאות בשטחן, בהתחשב באופי השונה של כל קהילה וכל עיר, זאת תוך איזון נכון בין הצורך לשמור על חירויות הפרט לבין הזהות היהודית במדינה.

ימינה: אין תשובה.

ש"ס: מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ואחד ממאפייניה המרכזיים הוא מקומה המרכזי של שבת קודש בספרה הציבורית. זהו גם אחד מהמרכיבים החשובים ביותר בהסדרי הסטטוס-קוו עוד מלפני קום המדינה. ש"ס מתנגדת באופן עקרוני להפעלת תחבורה ציבורית בשבת.

ישראל ביתנו: נפעל להפעלת תחבורה ציבורית ופתיחת עסקים בשבת, בהתאם לצביון האוכלוסייה בכל עיר ועיר. אנו תומכים בביצוע עבודות בינוי, תשתית או תחזוקה בשבת.

יהדות התורה: אנו סבורים כי למעט מקרים שבהם קיים נימוק הלכתי של פיקוח נפש, אין לבצע עבודות ציבוריות מכל סוג שהוא בשבת.

העבודה: מפלגת העבודה היא בעד חופש דת וחופש מדת. כל אזרחית ואזרח – חילונים, מסורתיים, דתיים או חרדים – זכאים לחופש לקיים את אורח חייהם. מפלגת העבודה תומכת בשיוויון גם בסופי שבוע, ותומכת בהפעלת תחבורה ציבורית ופתיחת אזורי בילוי בסופי שבוע, בהתאם להחלטת הרשות המקומית.

הציונות הדתית: השבת היא מקור הברכה ואחד מסממני המדינה היהודית. יחד עם חופש מוחלט הקיים לאדם הפרטי במרחבו הפרטי, הפרהסיה הישראלית במדינה היהודית צריכה להיות יהודית. לכן לא נתמוך בתחבורה ציבורית בשבת, כמו גם בפתיחה של מרכזי מסחר ותרבות. בעת כהונותו של יו"ר הציונות הדתית, ח"כ בצלאל סמוטריץ, כשר תחבורה – הפסיקו עבודות התשתית בשבת והופחתו באופן דרמטי קווי תחבורה ציבורית שנסעו בשבת, שלא פעלו במסגרת הסדר הסטטוס-קוו.

כחול לבן: לעתים אין ברירה, אלא לבצע עבודות תשתית בשבת – משום שהמחיר של קיומן ביום חול, הוא עלות גבוהה מאוד למשק. ככלל, יש לשמור על הסטטוס-קוו, אך להתאים אותו לצרכי התושבים. כך לדוגמה, אנו מאמינים שלגבי תחבורה ועסקים בשבת – כל רשות מקומית, בהתאם לצרכים ולאופי המקום, תקבע לעצמה. באופן כללי אנחנו בעד תחבורה ציבורית בשבת במתכונת מצומצמת, ובהחלטה ובסכמות של הרשות המקומית.

מרצ: נפעל לקידום הנושאים הבאים: שמירת השבת כיום המנוחה הכללי בישראל. הבטחת כל זכויותיו של עובד המבקש שלא לעבוד בשבת, בין אם בשל אמונה דתית ובין אם מטעמים חברתיים. קיום פעילות תרבות, נופש ובילוי בשבת, כולל בתי שעשועים, אתרי בילוי ומתקני נופש וספורט, בהתחשב ברצונם של תושבי המקום. הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, כולל תחבורה בינעירונית ותנועת רכבות, תוך התחשבות באופי האוכלוסייה בכל ישוב ובצרכיה.

מרצ הגישה הצעת חוק לביטול חוק המרכולים, הנותן זכות וטו לשר הפנים על פתיחת מרכולים בשבתות, למרות החלטה דמוקרטית של מועצת הרשות המקומית. מובן שיש לבצע כל עבודות תשתית ובינוי הדרושות בשבת, במידה ויש צורך מיוחד המונע לעשות זאת בימי השבוע. לא זאת בלבד שאזרחי ישראל זוכים לתחבורה ציבורית נכה שלא פועל יום שלם בשבוע, המפלגות החרדיות מונעות גם ניצול הזמן שבו אין תנועת רכבות ואוטובוסים לעבודות תשתית, שלא יביאו לפקקי ענק וסכנה בטיחותית בתנועה הכבדה של ימי החול.

מה דעתכם על הטענות ל"הדתה" – במוסדות החינוך וההשכלה הגבוהה, בבסיסי צה"ל, בבתי החולים וכדומה? האם (וכיצד) ערכי היהדות ו/ או ההלכה צריכים לבוא לידי ביטוי במרחב הציבורי של ישראל, כמדינה יהודית?

יש עתיד: ישנם מקרים של "הדתה" וניסיון לכפות פרקטיקות דתיות במרחב הציבורי, במוסדות, בבסיסים וכיו"ב. אנחנו מתנגדים לה מכל וכל. לא ייתכן שבודקים בכניסה לבתי החולים בפסח תיקים של אנשים כדי לחפש בהם חמץ, ואין צורך לתת דוגמאות בספרי החינוך ששמות פרקטיקות דתיות וחזרה בתשובה כעליונים מבחינת הערכים שלהם על חילונים, ערכים ליברליים ואורח חייהם.יחד עם זאת, ראוי שבמדינת ישראל, כמדינתו של העם היהודי, תלמידים יכירו את ארון הספרים של העם היהודי וידעו לקרוא דף גמרא. כמו כן, אנחנו מאמינים שחייב להיות ביטוי בפרהסיה לזהותה היהודית של מדינת ישראל. דבר זה צריך להיעשות בשיח וכבוד הדדי ולא מתוך כפייה. יום הכיפורים הוא הדוגמה האידיאלית לדרך היפה שבה נשמר יום קדוש לעם היהודי ללא חובה וללא כפייה, על ידי כלל הציבור בישראל.

תקווה חדשה: אנו מאמינים כי מדינת ישראל צריכה להיות מדינה בעלת צביון יהודי ללא כפייה דתית. אנו רואים ערך רב בחיזוק זהותה היהודית של המדינה. לכן, הרצאות על מורשת (להבדיל מכפייה) במוסדות החינוך ובצה"ל, אינן נחשבות כהדתה.

ימינה: אין הדתה במערכת החינוך או בכל מערכת ציבורית, זה מושג שהומצא במטרה אחת: לקטב. חיבור וחינוך למסורת, למורשת ולהיסטוריה של עם ישראל אינן "הדתה".

ש"ס: מוסדות ציבוריים במדינת ישראל עוברים בשנים האחרונות תהליך מדאיג של החלנה, של פגיעה באופי היהודי הממלכתי של המוסדות ובאינטרסים של הציבור הדתי והמסורתי, והעדפת גישות ליברליות חילוניות קיצוניות. כך היא החלטת בית המשפט העליון לאסור על בתי החולים למנוע הכנסת חמץ בפסח, וכך אנו רואים בצה"ל בהכנסת אג'נדות קיצוניות למערכי החינוך. מדינת ישראל היא מדינה יהודית, ובה המרחב הציבורי הוא יהודי כחלק מהסכמות הסטטוס-קוו בין המגזרים השונים, ואנו נתנגד לכל החלנה נוספת במרחב הציבורי.

ישראל ביתנו: אנו בעד העיקרון של "חיה ותן לחיות". מתנגדים לכל כפייה דתית באשר היא, אם זה בצה"ל או בכל מוסד ממלכתי אחר. בנוסף, נפעל להתניית תמיכה במערכות החינוך השונות, בחובת לימודי ליבה בהיקף מלא.

יהדות התורה: קל להבחין כי לא רק שהטענות הללו מגוחכות, אלא אדרבה – החינוך וההשכלה היהודיים נחלשו עד מאוד. רבבות ילדים ונערים אינם יודעים לומר "שמע ישראל", אינם מכירים את האבות והאימהות וחסר להם ידע בסיסי ביהדות. מדינת ישראל מוגדרת כמדינה יהודית ודמוקרטית, ובוודאי שיש מקום לבטא זאת ביתר עוז הן במערכת החינוך והן במרחב הציבורי. אל לנו להתבייש ביהדותנו.

העבודה: אנחנו מתנגדים נחרצים ל"הדתה" ולכן מתנגדים לפעולות של עמותות משיחיות במוסדות החינוך, בבסיסי צה"ל ובבתי החולים. מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, במרחב הציבורי שלה מדברים עברית, והמועדים הרשמיים שלה הם חגי ישראל והשבת. זהו המרחב שבו מתפתחת התרבות הישראלית והתרבות היהודית המתחדשת בתוכה.

הציונות הדתית: במדינה יהודית לגיטימי וראוי שבבתי הספר יידעו ויכירו מושגים ביהדות. חשוב שכל הילדים יכירו טוב יותר את ההיסטוריה והמורשת. בגבול שבין המרחב הפרטי, שבו אין רצון לכפות דבר – יש חשיבות שבמרחב הציבורי, כעניין של זהות וצביון, תהיה זהות יהודית.

כחול לבן: ישראל היא מדינה יהודית, כפי שהיא דמוקרטית. בחזוננו, אזרחי ישראל היהודים – גם החילונים שבהם – מכירים את המסורת ואת המורשת, ובוחרים מה לקחת ממנה. אלה השורשים שמהם אנחנו יונקים, אך לכל אדם הזכות לבחור האם לאמץ ומה לאמץ מאותה מסורת. ככלל, אנו מאמינים כי כל קהילה צריכה לבחור את הדרך שבה היא עוסקת ביהדות, ואנו מתנגדים לכל כפייה.

מרצ: בשנים האחרונות אנו עדים לתהליך הולך וגובר של עיצוב מחדש של המרחב הציבורי המשותף בישראל, ברוח ערכיה ותפיסת עולמה של הציונות הדתית והיהדות האורתודוכסית. מרצ תפעל לבלימת תהליכי ההדתה בחברה הישראלית, ובמיוחד במערכת החינוך ובצה״ל. נפעל להנחלת הערכים ההומניים של המורשת היהודית ושל התרבות האנושית הכללית במערכת החינוך הממלכתית, תוך הצגת העושר הרוחני של המורשת היהודית ומתוך גישה פלורליסטית והימנעות מכל הטפה דתית או כפייה של ביטויים פולחניים. נפעל גם להפסקה מוחלטת של הפרטת החינוך הערכי במערכת הממלכתית, ובכלל זה הוצאת בנות השירות הלאומי וכלל העמותות המספקות שירותי חינוך ערכי-רעיוני, והחזרת השליטה על החינוך לערכים לידי אנשי החינוך שהוכשרו לכך.

נפעל לחיזוק והגברת התמיכה בארגונים ובבתי מדרש העוסקים בהתחדשות יהודית ובלימוד מקורות יהודיים וישראליים והמחויבים להשקפת עולם הומניסטית, פלורליסטית ודמוקרטית. נפעל גם נחרצות נגד הסתה גזענית ולאומנית של מחנכים ורבנים – ולהגברת האכיפה נגד עברייני "תג מחיר" הפוגעים בכנסיות ובמסגדים. וכן לביטול ההגבלות מטעמי דת על חופש המחקר בתחומי הארכיאולוגיה והאנתרופולוגיה.

התשובות ניתנו במענה לשאלת ווינט