בישיבת מכנובקא בעלזא חגגו סעודת ר"ח ומעמד מיוחד לרגל סיום הזמן עם חלוקת פרסים למצטייני הישיבה, לכבוד התורה ולומדי', אחרי שעמלו התלמידים ויזעו בגמרא מסכת גיטין , ומסכת ברכות , זרעו בדמעה ימים ארוכים בסדרי הישיבה הגיע עת קצור – ועמדו בכור המבחן אצל גדולי ישראל את מסכת גיטין וביניהם הגאון רבי חיים יצחק אייזיק לנדא – רב אב"ד ב"ב, והגאון רבי חיים ווייס – רב אב"ד ביתר, שהפליאו את ידיעתם כזקנים ורגילים באופן של "מחודדים בפיך".
כמו"כ נבחנו על מסכת ברכות גפ"ת אצל גדולי הרבנים הגה"צ רבי סיני הלברשטאם – רב אב"ד שיכון ג' ב"ב, והגאון רבי ישראל מילר שליט"א – דומ"ץ ק"ק ויזניץ, והגאון רבי שלמה גרינברגר – רב ק"ק אהבת שלום ויזניץ אלעד, שהפליאו את ידיעות הבחורים אשר למדו מס' זו בשעות לא שעות, בלימוד עצמי, ועם כל זה ידעו כל ד"ה ברש"י הדק היטב הדק היטב.
ולעת כזאת נערך שמחת גמרה של תורה לעודד את התלמידים ולהוקירם על לימודם ועל השקעתם בתורה – במתן שכרה בצידה, במסיבת חלוקת פרסים ברוב פאר והדר כיאה ללומדי התורה.
הנחה את המעמד המשגיח הגה"ח רבי מרדכי פולק המסור לתלמידי הישיבה בכלל ובפרט, יום ולילה לא ישבות, שבדבריו גם ציין לשבח אשר גם בתקופה הקשה שעברו כאשר בכל הארץ השתוררה בוקה ומבולקה, פור התפוררה בארץ, והיו זמנים שהיכלי הישיבות והכוללים ותלמידי התורה לא פעלו כסדרן, למחצה לשליש ולרביע, מסרו המגידי שיעורים את שיעורם במסי"נ בחצרות הבתים, בגינות ובפרדסים וכו', והיו מתחלפים השיעורים לקבוצות קטנות וחזרו על השיעורים פעמיים ברציפות.
כמו"כ הרחיב בשמחה הגדולה בהופעת הקובץ המיוחד "לאסוקי שמעתתא" שיצא לאור לרגל המעמד, בו נדפסו מאמרי חידושי התורה ופלפולים שנאמרו בחבורות, איש אל רעהו בקבוצות של 10 בחורים, ע"י בחורי שיעור ג', שנשאו ונתנו במלחמתה של תורה, כולם כאחד, אחד מהם לא נותר, והעלו את הפלפולים ע"ג הכתב, אחד אל אחד והיו אחד.
בהמשך נשא דברי ברכה הגה"ח רבי זושא הורוביץ – רב קהלות החסידים באלעד, שהמתיק בדבריו בביאור הגמ' "לא תתחזי קמן ביומי ניסן" שהוא זמן הקציר, שהכוונה בזה, שעל ידי העסק בתורה בימי בין הזמנים, בזה רואים את זמן הקציר של פירות החורף, באם למדו כראוי את מה שלימדו אותם בין כותלי הישיבה, והאם הם יכולים ללכת בכוחות עצמם בלי גדול העומד על גביו, ולכו בנים שמעו לי… ובסיום דבריו האריך בשבח בחורי הישיבה המצטיינים בענין זה ביותר, כאשר רואים אותם בשבתות ובבין הזמנים שניכר עליהם כי הם תלמידי ישיבת מכנובקא בעלזא.
כמו"כ נשא דברי חיזוק הגאון רבי שלמה גרינברגר שהביע רשמיו מהמבחן של הבחורים אצלו, שהי' זה שעה של קורת רוח לראות צורבים צעירים שולטים במסכתות שלמדו בלימוד עצמי, כשחיצי גיבור שנונים, דבר דיבור על אופנו, בבהירות נפלאה.
ראש הישיבה הרה"ג יעקב יהושע ענגלענדער נשא נאום נרגש והרחיב במעלת וגודל ענין החזרה והשינון, והביע את הוקרתו לתלמידים החשובים שמקדשים שם שמים בכל הליכותיהם ובהתמדתם בתורה יומם ולילה.
הס הושלך באולם שהופיע בהדרו כ"ק האדמו"ר שהגיע במיוחד לפאר המעמד לכבוד עמלי התורה בטהרה, כשלאחר ברכת לחיים לצוות הישיבה לבחורים היקרים נשא דברי ברכה קצרים, והזכיר את ההלכה הנודעת של תענית בכורים בער"פ, שהמנהג שאף מי שלא סיימו המסכת, ג"כ מפסיקים התענית ע"י שמיעת הסיום, ולכאו' לשמחה מה זו עושה, ובשלמא המסיים גופא גדולה שמחתו בזה ובבא, אך השומע מה שמחה יש בו.
אלא נראה הכוונה, שהשומע סיום כשרואה חבירו המסיים, הרי נשבר ליבו בקרבו בחשבו חשבון נפשו מדוע איני בכלל המסיימים, ובזה אף אם יאכל כאוות נפשו, הרי בשבירת ליבו ונפשו "חשב לו האוכל כתענית"… ואם כן לענייננו המסיימים שמחים בצדק ובמשפט, ואילו אלו שעדיין לא סיימו יביטו בהם בקנאת סופרים, ומהם יראו וכן יעשו, וביותר צריך לזרז בשנים אלו שאין טירדות ודאגות, ויגיעו ימים שיתגעגעו לימי הבחרות, והחכם עיניו בראשו…
בסיום המעמד עברו בסך תלמידי הישיבה לקבל את תעודות הערכה והפרסים מידי ראש הישיבה שליט"א והרבנים הגאונים, ולאחמ"כ פצחו בשירה וזימרה ורקדו בשמחה של מצוה שעה ארוכה לכבוד התורה רבני הישיבה ותלמידיה.
