שבועיים לאחר מתן החיסון השני נגד קורונה, יעילותו בהפחתת תחלואה תסמינית עומדת על 99%, והוא מצליח למנוע את ההדבקה ביותר מ-91% – כך עולה ממחקר חדש של מכבי שירותי בריאות והטכניון. המחקר, המבוסס על נתוניהם של כ-1.8 מיליון ממבוטחי הקופה, בחן את נתוני ההדבקה והתחלואה ביום ה-35 להתחסנות במנה הראשונה של חיסוני פייזר – כלומר, שבועיים לאחר קבלת החיסון השני.
המחקר מצא עוד כי יעילות החיסון נפגעת במידה מסוימת בקרב מבוגרים וגם בקרב בעלי מחלות רקע כמו סכרת, מחלות לב ומחלות ריאה, אך הוא עדיין יעיל למדי. את המחקר הובילו חוקרי מכון קאהן-סגול-מכבי למחקר ולחדשנות (KSM) בראשות ד"ר טל פטלון, והוא נערך בשיתוף פעולה עם פרופ' רועי קישוני וד"ר עידן ילין, מהפקולטה לביולוגיה ומהמרכז הבין-תחומי למדעי החיים וההנדסה בטכניון.
הוא עלה בסוף השבוע האחרון באתר הארכיב medRxiv טרם פרסום וביקורת עמיתים
המחקר החדש שפורסם בהארץ ניתח את נתוניהם של כ-1.8 מיליון מבוטחי מכבי, מגיל 16 ועד גיל 90, בתקופה שבין 1 בדצמבר 2020 ל-25 בפברואר 2021. ייחודו של המחקר הוא בשילוב בין רוחב ועומק המידע הגולמי של מכבי ובין הכלים החישוביים והסטטיסטיים מתחום הביו-אינפורמטיקה שהביאו קישוני ועמיתיו.
קישוני נחשב חוקר בעל שם במיפוי וניבוי דינאמיקה של פתוגנים והתפשטות זיהומים באמצעות מודלים חישוביים. "המודל שבו השתמשנו נותן רזולוציה יומית של יעילות החיסון", מסביר קישוני, "השיטה מאפשרת לנו לחשוף כיצד פרמטרים שונים של המטופל משפיעים על היעילות, וכן להפריד בין היעילות הביולוגית ובין ההשפעות ההתנהגותיות של החיסון".
לצורך המחקר ניתחו החוקרים מידע רב. הוא כלל מידע אישי (אך ללא זיהוי המטופל הספציפי) כמו שנת לידה, מין ומקום המגורים. כמו כן כלל בסיס הנתונים גם מידע על תחלואה כרונית של קבוצת המחקר, כולל מחלות לב וכלי דם, סוכרת סוג 2, יתר לחץ דם, דיכוי חיסוני, מחלות כליה כרוניות, ומחלת ריאה חסימתית כרונית (COPD).
יעיל פחות בקרב מבוגרים וחולי סכרת
אז אם זה יעיל על בריאים שבמילא סכויים להידבק הוא אפסי. מה זה אומר🤔🤔