פסח מצה וקורונה // משה פלד בטור אישי לחג

אז ישבתי וחשבתי לעצמי, וכי מה אפשר כבר לכתוב על עולם המוזיקה המדמם של השנה החולפת ?! והרי כולנו ישבנו בבית, מי בבידודו הראשון ומי בבידודו הששה עשר…

ומצד שני, אי אפשר להתעלם מכך שאנחנו, היוצרים, האמנים ואנשי תעשיית המוזיקה, קיבלנו מאלוקים מתנת חינם; פרק זמן לשבת ולחשוב ואולי לחשב מסלול מחדש. אז נכון, מרווח זמן של שקט, או "ספייס" – בעגה העממית – מוכר כמצרך שתומך בהלך נפשו המורכבת של אמן מצוי, ואף עלול להפריח את מחשבתו וכתיבתו למקומות ועניינים גבוהים אשר לא שיערום אבותינו..
דא עקא, גם ל"ספייס" יש גבול, אשר אם חוצים אותו, עלולים לחטוא בשיעמום מתמשך, עד כדי רביצה חסרת משמעות על ספה מזדמנת, תוך כדי קריאת עלון פרסומי מתחילתו ועד סופו, כולל עמודים שלמים המשווקים נגני mp3 זולים המיוצרים בארצות המזרח.

אי לכך, הואילו נא להסכים איתי ששנת קורונה עגולה ושלימה – היא בהחלט מעל ומעבר, גם עבור אמן פורה במיוחד.

ואידך, אנו כיהודים מאמינים מצווים על מצוות האמונה, ועל כך ש'אצבע אלוקים היא', וגם בתוך התוהו יש את הטוב,
והרי חלק ממנו לפניכם;

בפוסט הקודם שלי, שהתפרסם באתר זה, כתבתי על נושא האמנים החדשים הנכנסים חדשים לבקרים אל שוק המוזיקה המוצף. יש שאמרו שכתיבתי היתה גבולית מדי, ואולי מעט ביקורתית, וקיבלתי על כך תגובות רבות.
הפעם אביא בפניכם נדבך נוסף בענין, אשר קשור באופן ישיר לגברת קורונה..

אין ספק שהעולם מתנהל בדרך כלל כעדר. בכל אשר תפנו, תוכלו למצוא ראיות לכך, ואף ממצאים בלי סוף.
החל מה'סופר' בו אתם רוכשים את קניותיכם לשבת קודש, וכלה במפלס גובה המגבעת אותה אתם חובשים בשבתות ובימים טובים.
בניגוד לדעות אחרות, אני סבור שעדר הוא דבר נכון ובריא.
הוא שומר עלינו כחברה, ונותן לנו לחיות על פי סדר חיים חברתי – כל עוד מדובר בחיים מאוזנים.

ואיך כל זה מתכתב עם עולם המוזיקה?
ובכן, לפני תקופת הקורונה, ידענו כולנו, לאיזו מוזיקה בדיוק אנחנו אוהבים להאזין, ואף ידענו לספור על יד אחת את חמשת האמנים המוערכים ביותר לדעתנו, מבלי לחשוב או למצמץ.

תופעה זו גרמה להרבה מאוד מוזיקאים מוכשרים לחמוק מתחת לרדאר שלנו, מבלי ששמנו ליבנו לכך. הרבה מאוד שירים טובים לא זכו לצוף ולעלות על פני הקרקע, למרות שחלקם מעולים!
גם על ענין המופעים הדבר השפיע, כשאמנים מסוימים אפילו לא העלו על דעתם לפתוח סבב מופעים, היות והקהל היה עסוק בנהירה אל מופעים אליהם התרגלנו ללכת מתוך הרגל העדר, אך בדרך הזנחנו את אותם אמנים מצויינים שרק מייחלים להשמיע את מרכולתם המעולה לקהל המאזינים, אך נבלעים תחת המותגים הגדולים.

ואז הגיע גברת קורונה..
לפתע הכל נעצר, אין מופעים, אין מותגים, ואין איפה ואיפה.
כולם בבית..
הראש מתאפס, והלב נפתח למושגים חדשים, ולהרגלים נוספים..

זה הזמן לפתח חוש ריח, ולגלות טעמים מוזיקליים מקוריים ומרעננים, ויש כאלו.. המון.
תנו יד ליוצרים המגוונים, והקשיבו למוזיקה שיש להם להציע לכם. היא טובה, וחלק ממנה אף מעולה!

שיהיה לכולנו חג פסח כשר ושמח!