תרבחו ותסעדו: מנהגי חג המימונה

הערב (מוצ"ש) עם צאת חג הפסח חוגגים בבתי ישראל את חג המימונה, חג שמציינים בעיקר אצל יוצאי מרוקו לסמל את האמונה בהקב"ה

חגיגת המימונה כוללת פתיחת שולחן ועליו מיטב מטעמים, ומיני מתיקה.

המסובים נוהגים ללבוש בגדים מסורתיים מפוארים לרוב ירוקים עם ניטים הזהים למלבושי המימונה של יהודי מרוקו, כגון גלימות מוזהבות רקומות ותרבושים צבעוניים, והוא כולל שירים, ברכות וריקודים

במסורת יהדות מרוקו ניתן למצוא כמה אפשרויות באשר למקור החג ושמו. ראשית היא כי השם נובע מהמילה הערבית "מָיְמוּן" שפירושה מזל והצלחה, והחוגגים מאמינים כי יום זה הוא יום סגולה לפרנסה ולזיווג.

הסיבה העיקרית לכך היא היותו של חודש ניסן "ראש חודשים" ולכן המימונה היא מעין ראש השנה שני. ייתכן שזה מקור המנהגים שמזכירים את מנהגי ראש השנה: בחלק מהקהילות נהגו ללכת לנחל ולרחוץ ידיים ורגלים – מזכיר את התשליך. כמו כן, שולחן החג מכיל סימנים רבים כגון דבש דבורים, תמר, ועוד פירות שמזכירים את מנהג סימני ראש השנה.

לחלופין נטען כי החג הוא על שמו של אביו של הרמב"ם, רבי מימון, שנפטר ביום זה. מקור אפשרי נוסף הוא הכינוי "מימונה" שהוענק לכיכר הלחם הראשונה שנאפתה לאחר חג הפסח. שני האחרונים נתמכים על ידי הסוציולוגית רחל שרעבי. עוד טיעון שנשמע הוא כי ישנו שד בשם 'מימון' ומטרת החג להפיס את דעתו במיני מתיקה.

הצעה נוספת היא שהשם מימונה נקשר למילה אמונה המזכירה אותה. לפיכך החג מתמקד בגאולה העתידית של עם ישראל ושיבתו לארץ ישראל. משמעות זאת נקשרת לקישור התלמודי בין גאולת עם ישראל מידי המצרים על ידי ה' בפסח, בחודש ניסן, לבין הגאולה העתידית מן הגלות והשיבה לארץ

כמו כן ישנה מסורת על חכם בשם ר' משה עמאר, שהלך להשתטח על קברי צדיקים, ובעת ההשתטחות שמע קול על כך שיהודי עירו בצרות. החכם חזר לעירו וגילה כי כל היהודים נאסרו. לאחר דין ודברים עם הפחה המקומי הוסכם על שחרור היהודים בערב הפסח. בעקבות המאורע קבע החכם את החג בצאת הפסח ונתן לו את שמו

בכתבי החיד"א ניתן למצוא כי אסרו חג פסח הוא יום המועד לפגיעת עין רעה, ולכן יש לערוך בו סעודה כדי להרחיק את המזל הרע

את הברכה המסורתית בחג "תרבחו ותסעדו" מסבירים: "תרוויחו ותהיו מאושרים"