ממצאי המחקר, שפורסמו באתר doctorsonly שנועד לדיווחים על מחקרים בטרם עברו ביקורת עמיתים ובטרם נמסרו לפרסום בכתב עת מקצועי, זכו לתהודה נרחבת בעולם. לפי דו"ח זה, מחקר ריצוף גנטי שנעשה על 800 ממבוטחי ה"כללית" מצא שלזן הדרום אפריקאי יש יכולת לפרוץ את ההגנה מהדבקה שמקנה החיסון גם אחרי שתי מנות חיסון.
ד"ר פאוצ'י הגיב על כך בשיחה עם כתב סוכנות החדשות הבינלאומית "רויטר'ס" וציין: "אכן יש מקרים שבהם נגיף הקורונה פורץ הגנה שמספק תרכיב החיסון ואנשים כאלה נדבקים בזיהום, אבל זה מצב צפוי. תמיד יש 'פריצות' מסוג זה ללא קשר ליעילות החיסון.
"ועדיין", אמר פאוצ'י, "אם תרכיב חיסון כושל בהגנה מפני הידבקות הוא בדרך כלל מגן מפני מחלה קשה. בהקשר לוריאנט הספציפי הזה (הדרום אפריקאי), תרכיבי החיסון מטפלים בו באופן יחסי די טוב ובעת הצורך – היטב"
על המחקר שנעשה בישראל אמר ד"ר פאוצ'י שהוא מטעה, יש בו סתירות (ובניסוחו: The study was confusing and misleading) וכי אוכלוסיית המחקר שכללה אנשים שנדבקו בוריאנט הזה היתה קטנה.
"עם כל הכבוד שאני רוכש להרבה מאד מידידי בישראל, אני חושב שהדו"ח שפורסם בטרם עבר ביקורת וכדיווח שלפני פרסום בכתב עת מקצועי (preprint), כפי שזה, הוא מביך, מטעה ונדרשת זהירות רבה להגיע למסקנות.
"נראה", הוסיף פאוצ'י, "שהמחקר נעשה מתוך כוונה או נטייה מראש של מישהו להוכיח שהיה נדבק בנגיף אם היה מתחסן". אבל, לדבריו, "ממצאיו של המחקר רק חיזקו את הדאטה הקיימת ששתי מנות של התרכיב אכן מספקות הגנה טובה יותר מאשר מנה אחת. רואים את השינוי ביכולת ההגנה לאחר שבועיים מקבלת המנה השנייה, וזה חשוב מאוד. אם מישהו 'אמור להידבק' הוא יידבק קרוב לוודאי דווקא בוריאנט הנגיף היותר קשה. אין זה אומר שיש לו יותר סיכוי לחטוף אותו מאחר שאם יעבור את התקופה הפוסט-חיסונית הוא דווקא יהיה מוגן היטב".
בראיונות נוספים שהעניק ד"ר פאוצ'י אתמול הוא אמר: "תרכיבי החברות פייזר, מודרנה וג'ונסון אנד ג'ונסון נראים עדיין כיעילים למניעת מחלה קשה ומוות".
בהקשר זה הוסיפה ראש ה-CDC, ד"ר רוצ'ל וולנסקי: "מה שאנחנו יודעים הוא שאם יש פריצה של ההגנה שמספק תרכיב החיסון, קיימת אז נטייה של הנדבק להציג פחות תסמינים ופחות עומס נגיפי והוא הרבה פחות מידבק ומעביר את הנגיף לאחרים. אנחנו עדיין לומדים לעומק את סוגיית יכולת העברה של הנגיף הזה בהקשר להידבקות".
