בעלון השבועי 'שיעורי ליל שבת' של רב שכונת שיכון ה' בבני ברק הגאון רבי מרדכי בונים זילברברג הובאה שאלה חדשה שהתעוררה השנה בנושא חשש של חמץ שעבר עליו הפסח ולא נמכר לגוי, הסופרים והמכולות.
ראש ישיבת "אור ישראל" הגאון רבי יגאל רוזן כתב מכתב ובו שאלה חדשה שהתעוררה על ידי רבני העיר פ"ת, לגבי מוצרי חמץ גמור שבזמן מכירת חמץ היו בבית הלקוח והוחזרו לחנות לאחר המכירה, האם יש חשש בשל כך לרכישה בחנויות באזורים שלא כולם שומרי מצוות.
וכך הציג הגרב"מ זילברברג את השאלה בשיעורו "מחמת החוק להגנת הצרכן הקובע שניתן להחזיר כל מוצר עד 14 יום מיום רכישתו, והמציאות היא שישנם אנשים המחזירים אף דברי אוכל, וכפי שסיפר לי בעל סופר בתל אביב שישנה לקוחה קבועה שבכל קניה מחזירה מוצר מסוים מקנייתה הקודמת.
אלא שלאחר הפסח מוחזרים דברי חמץ ששהו בביתם של אנשים הרחוקים מתורה ומצוות שלא מכרו את חמצם ואסורים באיסור חמץ שעבר עליו הפסח, וכאשר המוכר מערבבם עם שאר המוצרים, כל המוצרים הרי הם בספק איסור, ואף שאזלינן אחר הרוב ורוב החמץ שבחנות נמכר כהלכתו"
לאחר פלפול ארוך ועשרות ראיות פסק הגרמ"ב זילברברג לקולא "אף מצד חושן משפט, דאפשר שמכירת החמץ של החנות חלה גם על המוצרים המוחזרים כיון שלאחר ההחזרה נתברר למפרע שהם היו שייכים לבעל החנות" ודן על כך ראש הישיבה הגר"י רוזן שליט"א במכתבו
תודה רבה המחדש תביאו עוד כאלו דברים הלכתיים מעניינים!!!
באמת שאלה מעניינת
אני לא בטוח שהחוק חלה על מזון
מזון יבש כן
היות וחמץ לאחר הפסח הוי מדרבנן כבר פסק המשנ"ב שבכל מצב של ספק אזלינן לקולא כדין כל ספיקא דרבנן
ועוד זיל בתר רובא שרוב ככל המוצרים היו בחנות ונמכרו לגוי
ממש יפה איך הרב חשב על זה