שלום וברכה מורי ורבותי!
וקחו סיפור!
הגיע אברך, תלמיד חכם, לפני הגאון הגדול, מרן חכם בן ציון אבא שאול, זכר צדיק וקדוש לברכה,
ואמר לו: "רבי! ברכני שאזכה ללמוד תורה לשמה, תורה לשם שמים, בלי פניות, בלי לחשוב על מטרות אחרות, רק למלא את רצונו של הקדוש ברוך הוא, להוסיף בה לקח ופלפול", כלשונו של נפש החיים.
אמר לו הרב: "אני מברך אותך שתזכה ללמוד תורה שלא לשמה".
האברך הזדעזע ואמר: "כבוד הרב! האם הרב מקלל אותי?!".
אמר לו הרב: "אני מברך אותך שתעלה בסולם לפי השלבים הנכונים, ולא תקפוץ ותדלג על שלבים הכרחיים".
כלפי מה הדברים אמורים?
הגמרא מלמדת אותנו: "מתוך שלא לשמה, בא לשמה" (סנהדרין ק"ה ע"ב),
תתחיל ללמוד שלא לשמה, ומתוך זה תגיע לשמה.
רבינו חיים מוולוז'ין, זכר צדיק וקדוש לברכה, בספרו נפש החיים (שער ג, פרק ג) מבהיר יותר מזה: אין דרך להגיע ללימוד תורה לשמה אלא מתוך שלא לשמה.
כי זהו סדר העולם, וכך ברא הקדוש ברוך הוא את מבנה הנפש של כל אחד ואחד מאיתנו.
אל תחיה באשליות שאתה יכול להתחיל את החיים ברגל ימין עד כדי כך שתהיה לך את הזכות ללמוד תורה לשמה,
ממש לא!
מתחילים ללמוד לשם אינטרסים צרים,
מתחילים ללמוד בכדי להגיע לשלוות נפש, או כל מיני דברים גשמיים כאן בעולם הזה,
ולאחר מכן מגיעים לרמות הגבוהות ביותר.
זה נכון בחינוך הילדים,
זה נכון בחיים האישיים שלנו הרוחניים,
וזה נכון גם בחיים הגשמיים.
לא מנסים מהרגע הראשון להגיע למטרה הסופית ולדרגה המלאה ביותר.
מנסים קודם כל לעבור דרך הדרגות הנמוכות ביותר,
דרך אינטרסים צרים ומותרים,
ולאחר מכן, לאט לאט, להגיע לשלמות האמיתית לעבודתו יתברך.
כל דבר שאתה מתחיל, כל דרך חדשה בה אתה דורך, תתחיל להיות גם עם אינטרסים אחרים, אבל תמיד תרצה להגיע לדרך השלמה, הנכונה והטובה.
וגם במידות טובות, עליהן כולנו עובדים בימים אלו, תאמר לעצמך בתור התחלה: "אני רוצה להיות ענוותן ושפל ברך רק בכדי למצוא חן בעיני האחרים",
ואט אט תזכה להיות כזה בצורה מושלמת ואמיתית, "שמתוך שלא לשמה בא לשמה",
ברוכים תהיו!
