שלום וברכה מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו.
ושימו לב טוב!
שוחחנו על כך מספר לא מבוטל של פעמים ש"אחרי הפעולות נמשכים הלבבות" (ספר החינוך פרשת בא מצוה טז).
הסברנו שזה נכון בתורה, בתפילה, במידות טובות, ובכל דבר אותו אתה רוצה לסגל לעצמך.
האם זה נכון גם בעניין שלום הבית?
האם זה באמת יכול לשמש כפתרון לבעיות, שנראה לנו שבהם הלב חדל מפעולה?
אז שימו לב טוב!
היו לא מעט בעלים או נשים, שדיברו על "חסימה רגשית" כלשהי, שנבעה בעקבות טראומה, בעקבות מעשה שקרה, או סתם בתורשתיות,
כאשר האחד חש כלפי בן הזוג שיש "חומה של ברזל" שמפסקת בינו לבינה, או בינה לבינו.
רוצים לאהוב, רוצים להרגיש קשורים האחד לשני,
אבל לא חשים בכך!
ומתנהלים כמו שני חברי חדר, שבמקרה גרים באותה כתובת ואפילו באותו בית ובאותו חדר…
שימו לב טוב מורי ורבותי!
"הסגולה", במרכאות, של "אחרי הפעולות נמשכים הלבבות", מוכיחה את עצמה גם במקרים קיצוניים וקשים,
מוכיחה את עצמה אפילו במקרה של אבא או אמא, שמשום מה – וזה קורה בעוונותינו ולצערנו הרב – אחד מהם חש שאיננו מצליח לאהוב את בנו או את בתו.
לפתע פתאום חשים שנאה כלפי הבן, יוצא החלציים.
גם שם, כאשר אוהבים, כאשר מנשקים ומחבקים את אותו ילד, כאשר מעניקים לו חום ואהבה למרות שזה לא יוצא מהלב, אלא רק בפרצוף חיצוני, החיים משתנים, הגוף משתנה, הלב משתנה, והאהבה בוערת.
גם בין בעל ואשה, כאשר תתנהג כבעל אוהב, כאשר תתנהגי כאשה אוהבת, כאשר תעניקו האחד לשני מעל ומעבר ליכולותיכם ולמושגיכם האמיתיים,
לפתע פתאום תראו איך שוררת ביניכם אהבה ואחווה שלום וריעות.
ברכת הצלחה רבה באחד ממבחני החיים הקשים ביותר,
וברוכים תהיו!