סעיף בהצעה החוק ל'בחירה ישירה': בחירות חמישיות לכנסת

אורחים ונוכחים שהסתובבו ביום שני במשכן הכנסת חשו את המתח באוויר: באופן מהיר כמו מתנהל מלמעלה, ובמהלך שנראה כאילו מכסה על יוזמה  שהתנהלה מתחת לפני השטח, הגישו חברי הכנסת מסיעת ש"ס, משה ארבל ומיכאל מלכיאלי הצעת חוק ל"בחירה ישירה לראשות הממשלה". החוק, שעמד על הפרק מספר פעמים בשנתיים האחרונות אף פעם לא הגיע למליאת הכנסת – והשבוע ביום שני הגיע לראשונה מאז בחירות תשנ"ט .

אז מהו בעצם החוק? לפי דבריו של השר דרעי ביום שני בישיבת הסיעה החוק הוא: "לא באמת אקטואלי, אך שנתניהו יזכה ברוב הקולות כל מיני מפלגות ימין (כמו תקווה חדשה של גדעון סער י.ו.) שמשום שנאה אישית לנתניהו לא מוכנים להרכיב איתו ממשלה, ייאלצו להכנס איתו לממשלה לאחר שהתוצאות תראנה שנתניהו ניצח בהם". 

ראש הממשלה נתניהו שוחח בתחילת השבוע עם יושבת ראש מפלגת העבודה, מרב מיכאלי וביקש ממנה לתמוך בחוק והיא הבטיחה לשקול.

'המחדש' ירד לסעיפים הקטנים של הצעת החוק, ומוצא סעיף מעניין: "לא הודיע המועמד שזכה בבחירות הישירות על הקמת ממשלה כאמור בסעיף קטן או שהודיע כאמור אך הכנסת לא הביעה אמון בממשלה שהציג בתוך שבעה ימים, יתקיימו בחירות לכנסת ביום ג' האחרון שלפני תום 90 הימים מיום שנוצרו הנסיבות כאמור".

במילים אחרות: המגישים לוקחים בחשבון שגם במקרה של בחירות ישירות נתניהו לא יצליח להקים ממשלה בתוך שבעה ימים. ובמקרה כזה לפי הצעת החוק של ח"כי ש"ס – מדינת ישראל הולכת לבחירות חמישיות בתוך שנתיים וחצי, הוי אומר לא חוק בחירה ישירה אלא בחירה ישירה פלוס בחירות נוספות לכנסת, בנט שזיהה זאת מתנגד בתוקף.