היום בערב אנחנו מדליקים את מדורות ל"ג בעומר,
נרות גדולים וקטנים, כל אחד לפי מנהגי עדתו ומהחומרים הדרושים והמתאימים לבני כל הגילאים.
ושימו לב טוב מורי ורבותי!
יום חמישי, היום של שלום הבית שלנו,
והיום תפקידנו להבעיר את מדורת האהבה, שלום ורעות בתוך הבית פנימה.
היום, הוא יום פטירתו של רבי יחזקאל לנדא.
שני סדרות הספרים הגדולות שלו נקראו: "נודע ביהודה" ו"ציון לנפש חיה".
שמו לא מוזכר בהם.
יהודה היה אביו, וחיה הייתה מרת אמו.
והוא קרא לספרים שלו על שם ההורים שלו.
הוא לא הזכיר את שמו באותם ספרים.
היו סדרות אחרות שבהן הוא כן הזכיר.
אבל בשני הספרים המרכזיים, הוא הזכיר את האבא ואת האמא, את האבא בספרי ההלכה, ואת האמא בספרו על חידושי הגמרא.
מה הייתה המטרה שלו?
אומר לך רבי יחזקאל לנדא: "בדבר החשוב ביותר שיש לי, הלא הם הספרים שלי, שם אני נותן מצבת זכרון וכבוד אמיתי להורי היקרים".
הרב שטיינמן, שליווה אותנו בדור האחרון, שרבים מאיתנו אפילו זכו להכיר אותו אישית,
יום אחד שמע את רעייתו מתפעלת ממחבר ספר שהזכיר בשמו של הספר אות משמה של רעייתו.
ובאותו רגע גמלה בליבו ההחלטה, שלספרו הוא קורא: "איילת השחר".
אל"ף, יו"ד ולמ"ד, על שמו הפרטי: אהרן יהודה לייב, ותי"ו על שם רעייתו תמר.
ומאז, סדרת הספרים הזו, שהפכה לנכסי צאן ברזל בעם ישראל, משמשת כמגדל אור וכמצבת זכרון לרעייתו, זכר צדקת לברכה.
כאשר אתה רוצה להרעיף על אשתך את החום ואת האהבה הדרושים לה,
אל תחפש את הדברים הקטנים והלא משמעותיים בחיים,
במרכז חייך, בדברים החשובים ביותר שלך, ברוחניות המקסימלית, שם תראה לה עד כמה היא שווה ועד כמה היא חשובה בעיניך.
ויחד איתה תזכה לאהבה ואחווה, שלום ורעות, ברוחניות ובגשמיות, מתוך מילוי כל המשאלות לעבודת ה' יתברך.
ברוכים תהיו!
