היום אפשר לדבר על האסון שחווינו כולנו יחד בסוף שבוע שעבר.
ביום ל"ג בעומר לא יכולנו לשוחח על כך, כי הכף החיים הביא (או"ח קל"א סקק"ג) שרשב"י הקדוש מקפיד מאוד על מי שמתאבל ביום ההילולא שלו, אפילו על חורבן בית המקדש.
היינו בבחינת "אבלות שבצנעה".
היום אפשר להתאבל בגלוי,
היום נוכל לדבר על כך.
מה בעצם ה' רוצה מאיתנו?
במה ה' רוצה להעניש אותנו, ועל מה?
יום ל"ג בעומר, יום השמחה הגדולה של כל עם ישראל, לאחר שיצאנו מהאבל על פטירתם של תלמידי רבי עקיבא, יצאנו מאבל ישן לאבל חדש.
אנשים שיצאו לשמוח בשמחתו של הצדיק, במקום השמחה ועל ציונו, נפטרים בצורה טראגית כזו מן העולם?
אז דבר ראשון, זו חוצפה לענות על כזו שאלה.
כי אנחנו כל כך קטנים, ואין לנו זכות לומר על מה העונש ומה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו,
זהו תפקידם של גדולי ישראל!
הם היחידים שיכולים להביע דעה ו"לעדכן" אותנו ברצונו של הקדוש ברוך הוא.
מה התפקיד שלנו לבינתים?
מה אנחנו צריכים לעשות?
שלושה דברים בלבד!
דבר ראשון, להבין שאין כזה מושג "זה קרה בגלל שההוא או ההם אשמים בכך".
זה קרה בגלל שהקדוש ברוך הוא רצה להביא לנו סטירת לחי מצלצלת.
יתכן שישנם אשמים, והם יבואו על ענשם,
אבל זה לא קשור לתוצאה.
התוצאה היא, סטירת לחי לכל אחד ואחד מאיתנו על ידי הקדוש ברוך הוא.
הדבר השני, "אחד מבני חבורה שמת, תדאג כל החבורה כולה", אומרת הגמרא במסכת שבת (ק"ו ע"א).
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "אני מכוון סטירה לקהל מסוים, ואני רוצה לשמוע ממך שאתה מבין שאתה חלק מהקהל הזה".
אם אתה אומר "אני לא חלק מהחסידות הזו", או "לא חלק מהעדה הזו", או "לא חלק מהארץ הזו כי אני גר בארץ אחרת",
אומר לך הקדוש ברוך הוא: "זה אומר שאתה לא מבין את הרמזים שלי. אתה רוצה שנתקרב אליך יותר?
שנגיע לבנין שלך?
לדירה שלך?
למשפחה שלך?".
אף אחד מאיתנו לא רוצה את זה.
כולנו חווים את החוויה הזו בתור "אחד מבני חבורה שמת", ורואים כמו אחים קרובים שלנו שנפטרו מן העולם.
והדבר האחרון, אף אחד מאיתנו לא מנסה לתת הסברים, חס ושלום וחס וחלילה, לרצונו של הקדוש ברוך הוא.
אנחנו קטנים מידי,
אנחנו לא "אפסים", אנחנו מינוס.
ממתינים לגדולי ישראל, ורק מה שהם יאמרו לנו, על מה להכות על חטא וממה להתחזק, זה מה שנעשה.
ושהקדוש ברוך הוא יסיר מאיתנו כל נגע וכל מחלה,
ולא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו (עפ"י ס, יח),
וישלח ה' יתברך רפואה שלמה והחלמה מהירה לכל הפצועים,
אמן.
ברוכים תהיו!
ברוכים תהיו