אסון מירון: את מי אפשר לתבוע, וכמה זמן זה ימשך?

מחדלים רבים וגרירת רגליים של רשויות שונות הובילו לאסון הנורא. 45 הרוגים, חלקם בני אותה משפחה, ועוד פצועים רבים. לכן, סביר להניח שתוגשנה תביעות רבות ומשמעותיות מצד משפחות הנפגעים לבית המשפט. את מי תוכלנה המשפחות לתבוע, באילו סכומים וכמה זמן ההליך ימשך? עו"ד ערן יעקובוביץ, מומחה לדיני נזיקין וביטוח ממשרד צבי יעקובוביץ' ושות' ועו"ד אסף ורשה, יו"ר משותף של פורום הנזיקין בלשכת עורכי הדין עונים על השאלות.

כמה זמן צפוי להיערך המשפט האזרחי בעניין האסון?

לרשות המשפחות עומדות שתי אפשרויות: הראשונה היא להמתין לתוצאות ההליך הפלילי ולתום הדיון במסקנות ועדת החקירה שתוקם. אפשרות זו מייתרת במידה רבה את הצורך של המשפחות להרים את נטל ההוכחה לגבי התרשלותם של מי מבין הצדדים, שנדרשת לצורך ניהול הליך משפטי בתביעת נזיקין. בחירה במסלול זה גם תוזיל משמעותית את הליך התביעה שכן לצורך תביעה אזרחית – על המשפחות יהיה לגייס את מיטב המומחים בקשת רחבה של תחומים ובכללם בטיחות והנדסה, על מנת שיספקו את חוות הדעת. הבעיה היא כי סביר להניח שההליך הפלילי יארך שנים ארוכות ורק בסופו יתאפשר למשפחות לעשות שימוש במסקנותיו, מה שצפוי להאריך את הזמן עד לקבלת הפיצוי. האפשרות השנייה היא לא להמתין לתוצאות ההליך אלא להגיש תביעת נזיקין כבר בחודשים הקרובים, אולם לצורך כך, על המשפחות יהיה לגייס סכום כסף גדול מאוד לצורך ניהול המשפט ומימון חוות דעת שונות. העלויות יכולות להגיע גם למיליוני שקלים.

האם גם פוליטיקאים כגון השר לביטחון פנים או שר הפנים יכולים להיתבע?

באופן עקרוני, קיימת חסינות לחברי כנסת מפני תביעות נזיקין, אולם גם אם הדבר היה מתאפשר – עולה השאלה לגבי נחיצותו. הליך נזיקי אינו חלופה להליך עונשי ומטרת הפיצוי אינה להעניש את המזיק אלא לגרום לו לשלם פיצוי בסכום שמשקף את מלוא נזקיו. לכן, לא תוגש תביעה נזיקית אישית כנגדם. מנגד, המדינה אינה חסינה מפני תביעות רשלנות וניתן לתבוע אותה, מה שבהחלט צפוי לקרות. על פי חוק, המדינה תהיה אחראית לנזיקין כאשר היא לא רק מפקחת באופן פסיבי על המתרחש, אלא גם שולטת על מהלך האירועים ועל נקיטת הצעדים הדרושים.

האם אפשר להגיש תביעה נגד המשטרה?

לעומת פוליטיקאים, ניתן להגיש תביעה נזיקית נגד המשטרה. חוק הנזיקין האזרחיים קובע את גבולות האחריות הנזיקית של המדינה וכך, המשטרה, כמו כל גוף שלטוני, אחראית על מעשיה. כלומר היא צריכה לצפות ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיה עשוי לגרום נזק לאזרחיה. המדובר באחריות כפולה של המדינה: אחריות ישירה של המדינה ואחריות שילוחית של המדינה כמעבידתם של השוטרים.

עם זאת, אי אפשר לתבוע שוטרים ספציפיים. המחוקק בישראל מעניק חסינות לעובד הציבור מפני הטלת אחריות אישית בנזיקין, ובכלל זה גם לשוטרים. הרציונל שעומד מאחורי קביעה זו היא הרצון להגן על שיקול הדעת של עובד הציבור שממלא תפקיד שלטוני, כדי שיוכל להמשיך ולבצע את תפקידו זה למען הציבור בלי להיות מוטרד מאיום בתביעות. כמו כן, בניגוד לשוטרים ששכרם אינו גבוה, הרשות, כלומר המדינה – היא בעלת הכיסים העמוקים ומטבע הדברים, היא הכתובת הטבעית לתביעה ולתשלום. לצד זאת, יש לסייג את הדברים ולהבהיר כי הם מתייחסים להיבט הנזיקי של תביעה אזרחית בלבד, ולא להליך פלילי או משמעתי שניתן לנקוט כנגד כל שוטר.

מה המשמעות של העובדה כי המבקר התריע בעבר על קיומם של כשלים במירון לעניין התביעה האזרחית וקבלת פיצוי בגין הנזקים?

אין ספק כי תהיה לכך משמעות שכן אחד מהמבחנים המשמעותיים ביותר בדיני הנזיקין הוא השאלה האם ניתן וצריך היה לצפות כי המחדל או המעשה יובילו לנזק. אין ספק כי העובדה שהכתובת היתה מרוחה על הקיר, מובילה למסקנה המתבקשת – שעל כלל הגורמים היה להניח כי האירוע במתכונתו הנוכחית מהווה זירת אסון פוטנציאלית ולפיכך, יהיה קשה, עד בלתי אפשרי לטעון אחרת, כחלק ממסכת ההגנה של הנתבעים

בזירת האסון נכחו עוד אלפי משתתפים שלא נפצעו בגופם, אך חוו טראומה קשה מאוד. האם גם הם זכאים לקבל פיצוי?

כל מי שהיה בזירה ונפגע, בין אם בנפשו ובין אם בגופו – זכאי לקבל פיצוי. עצם החשיפה לאירוע טראומטי בהחלט יכולה להוביל לפוסט טראומה, בגינה ניתן לקבל פיצוי. אולם אין מדובר על מנגנון פיצוי שישולם באופן אוטומטי לכל הנוכחים אלא יהיה על הנפגע להוכיח את אופי ועוצמת הפגיעה שהוא חווה, באמצעות חוות דעת רפואית נפשית. גובה הפיצוי תלוי בקביעת שיעור הנזק ויכול לנוע בטווח של בין עשרות למאות אלפי שקלים.

האם גם קרובי המשפחה של הפצועים או ההרוגים זכאים לקבל פיצוי, למרות שלא שהו במקום האירוע?

בהחלט. בית המשפט העליון הכיר בזכותם של קרובי משפחה לפיצוי על הנזקים הנפשיים שנגרמו להם עקב מעורבות יקירם במקרים של תאונת דרכים. לפיכך, ניתן להחיל את פסק הדין גם על המקרה של האסון בקבר הרשב"י. זכאותם לקבלת פיצוי קמה להם מכך שחוו חרדה איומה בעקבות חוסר הבהירות לגבי מצבם של בני המשפחה, קל וחומר לאור העובדה כי הרשת הסלולארית קרסה ועברו שעות ארוכות עד שהתבהר מצבם. בו בעת, לא כל בן משפחה זכאי לקבל פיצוי אלא בעיקר אלו מדרגה ראשונה או כאלו להם היו יחסי קרבה מיוחדים בינם לבין הנפגע ובלבד כי נגרם להם נזקי נפשי לצמיתות.

את התשובות ענו עורכי הדין בראיון ל'חדשות 12'.