שלום וברכה מורי ורבותי!
שעת חינוך הילדים שלנו,
וליתר דיוק, שעת חינוך ההורים, שעל ידה נזכה בעזרת ה', להיות הורים מדהימים ומוצלחים לילדים מושלמים ומבורכים.
ושימו לב טוב!
היום זה היום השני של "שלושת ימי ההגבלה",
שלושה ימים שבהם כולנו מתכוננים ליום מתן תורה.
זה נכון לגבינו כהורים, וזה נכון הרבה הרבה יותר לגבי הילדים שלנו.
ולא רק כאשר מגיע חג או מאורע גדול כל כך, כמו קבלת התורה.
הילדים צריכים לדעת להתכונן לכל דבר שמתרחש,
לכל שינוי שאנחנו מובילים בבית,
לכל דבר טוב שאנחנו מנסים להנחיל,
לכל קבלה נחמדה,
לכל הנהגה טובה,
ולכל בעיה שאנחנו הולכים לפתור.
אם החלטנו שצריכים ממחר לקום מוקדם, כי איחורים כבר לא מתקבלים על הדעת,
לא עושים את זה ללא ההכנה הדרושה.
וההכנה הדרושה, יש בה שלושה חלקים.
החלק הראשון הוא, לשבת עם הילדים יחד, לתאר בפניהם את הבעיה, ולהגיע איתם יחד למסקנה שיש כאן בעיה.
ואז לעבור לשלב השני,
בו אנחנו מבקשים מהם: "בואו ונמצא פתרון".
מותר לנו כהורים לכוון אותם,
אבל אנחנו צריכים שהפתרון יגיע גם מצידם, שגם הם יבינו עד כמה הפתרון הזה נכון.
והשלב האחרון, אחרי שהבנו מה הפתרון הנכון והאמיתי, והמתאים לבית הנפלא שלנו,
מזכירים לילדים: "שימו לב טוב! אתם קבעתם שזהו הפתרון, אתם קבעתם שאלו תהיינה ההגבלות, ואתם גם קבעתם מה נעשה אם חלילה וחס לא נצליח לעמוד באותו פתרון טוב ונפלא".
מכאן ואילך, אין לנו על מה לריב,
מכאן ואילך אנחנו לא אבא ואמא שנמצאים מצד אחד, וילדים שנמצאים מצד שני,
אנחנו לא משני עברי המתרס,
אנחנו מאותו צד.
ויחד, מחובקים, אנחנו מנסים לנצח במלחמה.
כי יש לנו מטרה משותפת וכולנו יחד מנסים לחתור ולהגיע לאותה מטרה.
כאשר עושים הכנה נכונה, זוכים ומגיעים לתוצאה טובה,
"טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ" (קהלת ז, ח).
כאשר ה'ראשית' טובה,
ה'אחרית' תהיה מצויינת,
כי התחלנו ברגל ימין, וכך זכינו לשתף את הילדים ולהפוך אותם לחלק מהמערכה, ולא לאלו שמקבלים את החיצים ואת הבליסטראות מההורים, חלילה.
ברכת הצלחה רבה לכולנו,
וברוכים תהיו!
