למרות אישור ה-FDA: מדוע חיסוני הילדים בארץ מתעכב?

אף על פי שבישראל מבצע החיסונים רחב ההיקף נעשה תוך שימוש בתרכיבי "פייזר", המבוססים על טכנולוגיית mRNA כמו זו של חיסוני "מודרנה", אמר ד"ר זקס, מנהלה הרפואי של חברת התרופות מודרנה לחדשות 12: "אני גאה מאוד בזה שישראל היתה מהמדינות הראשונות שראתה את הפוטנציאל שבתרכיב הזה. במשרד הבריאות, בהובלת ד"ר אסנת לוקסמבורג, הבינו היטב מה עומד לקרות ועשו עבודת שטח. ל'פייזר' היתה יכולת בדצמבר שלנו עדיין לא היתה. אני מאוד שמח שזאת התוצאה. אני גאה שהטכנולוגיה הוכחה והופצה".

בתשובה לשאלה לגבי ההכרח, אם קיים כזה, בחיסוני הילדים גם כשהתחלואה נמוכה, השיב ד"ר זקס: "אני לא חושב שהתשובה לשאלה הזאת היא חד משמעית. המחלה בבני נוער או בילדים יותר קלה יחסית בהשוואה למבוגרים, אבל השאלה הנכונה היא: כמה קשה המחלה בילדים לעומת מחלות ילדים אחרות? לגיטימי להגיד שאנחנו רוצים לראות מה קורה בילדים שחוסנו והאם יש תובנות לגבי תופעות לוואי שהן יותר מסוכנות. כל גוף ציבורי צריך להחליט לגבי האוכלוסיה שלו לגבי המוכנות של לקחת סיכון במה שלא ידוע".

פרופ' דרור מבורך, מנהל פנימית ב"הדסה". "על סמך הממצאים, אני בטוח שיש קשר בין חיסון 'פייזר' לבין דלקת שריר הלב, בעיקר בצעירים" סוגיה זאת נבחנית הבוקר (ב') בדיווח של עידו אפרתי בהארץ לפיו גורמי המקצוע במשרד הבריאות עדיין לא סיכמו את דעותיהם לגבי חיסון בני 15-12 כפי שכבר אושר על ידי ה-FDA וה-CDC. אחת השאלות שנבדקות: אם קיים קשר ובאיזו מידה של מתן תרכיב החיסון להופעת דלקת שריר הלב אצל מתחסנים צעירים לאחר קבלת החיסון.

בישראל אמורים להתחסן בתרכיב כ-600 מתבגרים בגילאים הללו. על פי הערכות במשרד הבריאות, ניתן להתחיל בחיסוני בני 15-12 בעוד כמה שבועות וככל הנראה החיסונים יינתנו במסגרת קופות החולים בקהילה. עד כה, הקופות לא קיבלו הנחיות לשם כך. הצוות המקצועי במשרד הבריאות מקיים התייעצויות עם גורמי מקצוע נוספים, לרבות ברפואת ילדים, וטרם גיבש מדיניות בנושא הזה.

בעוד "פייזר" דיווחה על בסיס ניסוי קליני על יעילות של 100% בחיסון של בני 15-12, ב-CDC הודיעו בשבוע שעבר כי פאנל מומחים מטעמו בחן תופעות של דלקת בשריר הלב בסמוך לקבלת החיסון בקרב צעירים. ההודעה לא ציינה כמה מקרים כאלה נבחנו על ידי מומחי הארגון, אך הסבירה כי מדובר במקרים מעטים יחסית המופיעים בעיקר בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים, בשכיחות גבוהה יותר אצל גברים לעומת נשים, בעיקר לאחר קבלת שתי מנות ופחות לאחר מנת חיסון ראשונה, ובדרך כלל בטווח של עד ארבעה ימים לאחר קבלת החיסון.

פרופ' דרור מבורך מ"הדסה עין כרם", העומד בראש צוות בדיקה בנושא הזה, מסר לעיתון כי "השלמת הבדיקה תימשך עוד כמה שבועות כיוון שעדיין לא נאסף כל המידע מבתי החולים בארץ". עוד אמר כי "על סמך הממצאים מ'הדסה', אני בטוח שיש קשר בין חיסון 'פייזר' לבין דלקת שריר הלב, בעיקר בצעירים – תופעה נדירה אבל בשיעור גבוה יותר מזה הקיים באוכלוסיה לא מחוסנת. ב'הדסה' נצפתה התופעה אצל אנשים מתחת לגיל 30, כולל בני 16 עד 18, בשכיחות גבוהה מהותית מהשכיחות באוכלוסיה. היו 20 מקרים מתוך כ-100 מקרים ברחבי הארץ.

"זו עדיין תופעה נדירה ובסופו של דבר, גם אם יימצא קשר כזה ושכיחות גבוהה יותר, יצטרכו גורמי המקצוע להחליט אם בעיה זאת עומדת מול רמת התחלואה בארץ, רמת התפשטות המגיפה והצורך להגן על ילדים, ויש שאלות נוספות".

אנשי מקצוע וגורמים במערכת הבריאות בישראל, לפי הדיווח, סבורים שיש לקיים דיון אם צריך לחסן גם בני 15-12 באישור חירום זמני. אחרים סבורים כי אם החיסון בטוח, יש לכל הפחות לאפשר להורים המעוניינים בכך לחסן את ילדיהם בשלב הזה. יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, פרופ' צחי גרוסמן, אמר: "ממה שאנחנו רואים בשטח, החיסון שאושר בחירום הוביל לתוצאות מפתיעות לטובה וככלי משמעותי לבלימת המגיפה ולמניעת תחלואה. אנחנו סומכים על מה שראינו אצל המבוגרים וחושבים שגם ילדים צריכים להיות מוגנים. הקורונה עדיין לא נעלמה בישראל. רואים התפרצויות בבתי אבות ויש גם מקרי תחלואה בילדים".