מאת: א. שוורץ
ביום רביעי ד' ניסן ערב חג הפסח התשע"ט, 3331 שנים ליציאת
מצרים, אזרחי ישראל, בניחוחות חג החירות המתקרב, קבעו עמדה
נוקבת וברורה כלפי מערכת המשפט של מדינת ישראל. האינטואיציה
הלאומית בשילוב חוש ההישרדות המפותח של עם ישראל לאורך
הדורות אינו מתפעל מקו אדום מוסרי שהומצא ע"י מערכת משפטית
דיקטטורית ואזרחי ישראל נתנו שוב את אמונם המוחלט במוסריות
ובצדקת דרך הנהגתו של בנימין נתניהו.
בעוד המערכת המשפטית קבעה הפרת אמונים, למעלה משתי מיליון
מאזרחי ישראל היהודים קבעו הבעת אמונים נלהבת. זהו רוב יהודי
ברור ומוחץ אשר איננו רוחש אמון בלשון המעטה לכל ההתנהלות
המשפטית של מדינת ישראל על כל זרועותיה ואגפיה. דעת הקהל
נבחנה ביום הבחירות באופן הכי מדוייק שאפשר ולפיכך הקביעה
מהותית עוד יותר. רוב גדול של אזרחי ישראל היהודים החליט ללכת
ראש בראש כנגד כל המהלך המשפטי להרשעתו של בנימין נתניהו
והביעו בצורה חד משמעית את זיכויו הציבורי המוחלט בבית הדין
האמיתי של הדמוקרטיה – יום הבוחר.
ביום גדול זה, קבעו אזרחי ישראל עקרונות שיפוטיים ספציפיים
כלפי תיקי נתניהו אשר מערכת המשפט צריכה להכפיף את עצמה
אליהם, לחשב מסלול מחדש ולתרגם אותם מבחינה משפטית
להחלטות חדשות בנוגע ליחס המשפטי אל תיקים אלו ולא לנסות
להתנגח ולהלחם ברצון האזרחים.
אם קשה להם שם במערכת להבין את הכיוון, אולי נתמצת את
המשמעות המשפטית במספר משפטים כדי להקל את ההבנה:
- החשדות, האישומים והעדויות בפרשות נתניהו אינן חשובות
דיין כאשר המלחמה היא על החיים שלנו במדינת היהודים מול
שתי חזיתות נפיצות וחמש אירגוני טרור והציבור דורש להמשיך
ולבצע את מדיניותו של נתניהו בתחומי הבטחון. - עקרונות הצדק המשפטי וטוהר המידות של השלטון הציבורי
אינן יכולות לדרוס את האינטרס הלאומי העליון של מדינת
היהודים להגנה וביטחון על שלום אזרחיה בהנהגת נתניהו. - אינטרס הביטחון האישי של אזרחי המדינה להשאיר את
השלטון במדינה באופן בטוח, יציב ומשגשג בידיו של נתניהו
עולה בעדיפותו על שמירת עקרון השיויון בפני החוק לגבי אותם
אישומים מינוריים. - הקפדה על שלטון החוק אשר ככל שתהיה חשובה וצודקת,
איננה יכולה לאפשר מצב בו נפגעים אינטרסים חיוניים
ומרכזיים הנוגעים לחיי הגוף והנפש של כלל אזרחי המדינה. - המסקנה המתבקשת: יש לדחות את הטיפול בתיקי נתניהו עד
לסיום מילוי תפקידו כראש ממשלה. האינטרס והרצון הציבורי
אשר נקבע בחותם בחירות מובהק גובר על מיצוי ההליך הפלילי
בנוגע לחשדות כלפי נתניהו בעת הזאת ולפיכך דינו שיידחה
הטיפול בתיקים אלו עד תום כהונתו.
אין צורך בחוק צרפתי או שוודי כדי להחליט על דחיית טיפול בתיק,
זהו שכל ישר והגון למען הסדר הציבורי הטוב ובעקבות תוצאות של
בחירות. יתירה מכך, אפילו קיים תקדים חוקי לדחייה במערכת
המשפטית עצמה.
הרי מערכת המשפט מתירה לעצמה לפגוע חמורות באופן שוטף ויום
יומי בהליך שיפוטי צודק והוגן כלפי האזרח בתירוץ הדחוק של "עומס
תיקים" ו"אינטרס ציבורי". מעשים שבכל יום בכל בתי המשפט
בישראל של מעצרים עד תום ההליכים אשר נועדו לתמרץ הודאות
והרשעות על בסיס עסקאות טיעון, שינוי הזוי בסיטונאות של סעיפי
אישום והגדרות חומרת האירוע, עינוי דין הנמשך שנים והכל בשם
המנטרה "עומס תיקים". אם אצלם במערכת, הגדרות שלטון החוק
והדמוקרטיה יכולות להתגמש לפי הצורך של עובדי המדינה בתוך
המערכת, אז מדוע שלא נדחה את קבלת ההכרעה בפרשות נתניהו
גם בגלל "עומס תיקים" ממשלתי הנתונים לאחריותו של עובד
המדינה הבכיר ביותר על כסא ראש הממשלה ? מה יותר הוגן וצודק
מלשמור על אותו "אינטרס ציבורי" ולא לפגוע במנהיג טוב ואחראי
אשר נבחר ע"י רוב הציבור היהודי במדינה וקיבל במלואו את אמון
הציבור בבחירות דמוקרטיות ?
אם נוהל משפטי זה לא יקרה, זאת תהיה עוד אחת ההוכחות שמשהו
לא טוב קורה במערכת המשפט בישראל, רקבון אלטיסטי פושה
במסדרונות, רוחות זרות של טחב וקיבעון מחשבתי העיפו את הבלון
הנפוח אל מחוזות מנותקי מציאות. ממשרתי ציבור ועובדי מדינה
הפכו המלומדים המשפטנים לישות שלטונית בלתי תלויה אפילו לא
לרצון האזרחים.
הרי אזרחי המדינה קבעו את זהות המנהיג שינהיג אותם בשנים
הבאות למרות כל עננת החשדות וסעיפי האישומים, ואם דין
הבוחר אינו דין – אם כן, דמוקרטיה מהי ? אין זו אלא דיקטטורה
משפטית באיצטלה חוקית.
אפשר להמחיש זאת במשל עצוב ומזעזע.
ספינת קרב אדירת מימדים בלב ים סער וסופה, הלילה שחור ואפל,
ובנוסף, כל צוות הספינה נתונים תחת מתקפה צבאית קשה ממספר
חזיתות. הקברניט מנהל מבצע משולב המפעיל את כל הכוחות
בספינה לשמור על בטחון הספינה ואנשי צוותה. לפתע מגיעים אל
חדר הפיקוד והבקרה שלושה פקידים חמורי סבר ואוזקים את ידי
קברניט הספינה בשל חשד לעבירה על סעיף משמעתי זוטר שביצע
לפני מספר שנים בעת מילוי תפקידו. הם דורשים להחליף כעת את
הקברניט בממלאי מקום חובבניים שמעולם לא אחזו והובילו ספינה
בסדר גודל כזה ובטח שלא בשעות קשות אלו.
מה דעתנו תהיה על משל שכזה ? מגוון הדעות ינוע בטווח שבין
האשמתם של אותם פקידים בטיפשות חמורה במקרה הקל, עד
לחשד סביר לחבלה בוגדנית וזדונית במאמץ המלחמתי ובסיכון
חייהם של אנשי הספינה במקרה החמור.
כל אחד ונטיית דעתו וכשם שפרצופיהן שונים כך דעתם שונה, אך מה
שבאמת מצער בכל משל הספינה הוא שאזרחי ישראל הם בעצם
הנמשל.
בישראל של שנת 2019, בטווח הגדול שבין טפשות מסוכנת לרשעות
אכזרית,שם נמצאת אותה מערכת משפטית של מדינת ישראל אשר
מנהלת בפועל את השלטון על חיינו בהתנהלות כושלת ואטומת
מציאות המוכנה לסכן את חיי כולנו בשם אותו חוק עצמו אשר נועד
ביסודו להבטחת קיומנו. הגענו לשלב המסוכן בדמוקרטיה, לאזור
הדמדומים של עקרונות הצדק והיושר אשר הופכים להיות פוגעניים
ומסוכנים כאשר הם נכפים xxxxx ללא שיקול דעת ואבחנה נכונה
וללא התחשבות במציאות הסביבתית על שלל מרכיביה.
בערב פסח של תשע"ט, 3331 שנים ליציאה משעבוד מצרים, שוב
בחרו אזרחי ישראל לצעוק את שוועתם ולמחות כנגד משעבדיהם
ושאר מצריהם במערכת המשפט של מדינת ישראל אשר משימים
עצמם לשרים ושופטי-על לדון ולהחליט על עתיד גורל האזרחים
בניגוד לשיקול דעתם.
בבחירות 2019 אזרחי ישראל הצביעו בגדול הצבעת אי אמון
באותה מערכת משפטית המנהלת כיום את מדינת ישראל, אי אמון
בשיקול דעתה, אי אמון בסמכותה המנופחת שנטלה לעצמה ללא
פרופורציות, אי אמון בבסיס מטרותיה ואי אמון בטוהר המניעים
של מבצעי פעולותיה.
בחירות 2019 סיפקו את הצידוק הדמוקרטי והמוסרי להגביל את
תחומי שיפוטו של בג"ץ מלעסוק בנושאי שלטון מהותיים כגון לאום
בטחון ודת.
בחירות 2019 הביעו את הדרישה הנחרצת והנחוצה לשנות את חוק
היועמ"ש ולהכפיף את החלטותיו תחת ישות משפטית עליונה ונבחרת
שאינה בג"ץ ובמיוחד בכל הנוגע להחלטות לאומיות שיש בהן כדי
לטלטל את החברה בישראל מבחינה פוליטית או בטחונית.
בחירות 2019 צעקו את ההכרזה בקולי קולות שאזרחי ישראל מצפים
לשינוי מהותי ופנימי בהגדרת העקרונות המשפטיים המנחים את
מדינת ישראל ולא רק לעיצוב קוסמטי זמני בדמות החלפת אישים
במערכת.
ולסיום, בפניה אישית לראש הממשלה, מנהיגים גדולים נמדדים לא
רק ביכולתם לסחוף תמיכה ציבורית רחבה אלא גם בכישרונם
המבצעי לתרגם את רוח ההמונים לשינוי מעשי בשטח ובסדרי
השלטון. בהצלחה.