עדיין בתוך ה'שבעה' להסתלקותו בטרם עת של האברך החשוב הגאון ר' דוד שלום זצ"ל ב"ר דב פנחס הלוי סגל שהיה רק בן 27 בפטירתו אחרי שנזדכך וסבל ייסורים במחלה הנוראה, השאיר אחריו שני ילדים הגדול עוד לא בן שלוש והקטן טרם מלאה לו חצי שנה.
ה'מחדש' חושף מכתב שמלמד על גודל האבידה, במה עסק ומה עניין את הנפטר בחודש האחרון לחייו כשהיה באפיסת כוחות ממש ובלי יכולת מינימלית לכלום ומצו"ב נוסח המכתב שמחזק ומעורר לאמונה תמימה אפילו כשחרב חדה מונחת…
לאחי וריעי בוגרי ישיבת אור ישראל שלום רב!
בפתח דברי אני רוצה להודות לכל אחד ואחד באופן אישי ולעומדים על המלאכה באופן כללי על ההתגייסות המלאה לעמוד בתפילה ובתחנונים בשבילי וכן בקבלות הטובות שכל אחד ואחד קיבל ועשה לזכותי
וכמו"כ להודות על ההשתתפות והתמיכה במישרין ובעקיפין ועל המשלוחים ובפרט על המשלוח והמכתב האחרונים לארה"ב (חזרתי מהבי"ח אחרי יום ארוך של בדיקות עייף ומותש וזה היה ממש כמים קרים על נפש עייפה)
דווקא בימים קשים אלו אני מרגיש שבאור ישראל לא היינו מקבץ בחורים אלא משפחה רק מטבע הדברים כל אחד נפנה למקומו וביתו אבל כשיש משהו אצל אחד כולם מרגישים מחוברים וקשורים ליבי יוצא אליכם בגעגועים
ומאד רציתי לפגוש בכם לפני שטסתי אבל לא הסתייע מילתא בעז"ה שניפגש עוד בשמחות ביחד
חשבתי לשתף אתכם ברעיון שהתחדד לי בתקופה האחרונה כידוע כשגילו אצלי לפני כשנה את המחלה המצב היה מאוד לא פשוט ואח"כ בניסים רבים חל שיפור משמעותי וחלקו הגדול בבחינת מקדימין רפואה למכה חשבתי שהניסיון שהקב"ה נתן לי הינו ניסיון באמונה לדעת שהכל מאיתו ואין שום דבר בטוח בחיים והקב"ה הוא זה שמנווט את העולם וכמו שראינו שדברים שנעשו בטעות או מכוח אילוץ אח"כ הם אלו שעזרו וסיעו וא"כ מה שצריך זה להוריד את הראש ולנסות להבין מה הקב"ה רוצה ממני ברגע זה ולא מה התוכניות שלי כיצד לעשות רצונו
ובעצם האמנתי במסלול ההבראה כמו שאמרו הרופאים רק שיש לי תקופת ניסיון אבל אח"כ דברים התחילו להשתבש והטיפול הפסיק להועיל במידה מספקת אז הרופאים הציעו ניתוח חשבתי אוקיי אז ניתוח התחלנו לברר והתברר שאין מנתח בארץ שיכול לבצע את זה אז הציעו שנפנה למנתחים הגדולים בעולם בתחום והאמנתי בזה אח"כ גם הם אמרו שלא יכולים לבצע כזה ניתוח ואז העלו רעיון של מנתח שמתמחה בהשתלות וגם בהוצאת גידולי סרטן וב"ה הוא אמר שכן אבל זה ניתוך מאוד מסובך ומורכב עם טכנולוגיה מאוד מיוחדת וביצעו רק כמה עשרות בודדות של פעמים סמכנו על אופציה זו שלפחות קיימת והיה בזה בטחון מסוים אח"כ חלה הידרדרות מהירה במצב וטסנו כמה שיותר מהר וכשהגענו הוברר בבדיקות שהגידול גדל מאוד ומסוכן במידי לנתח עכשיו וממליצים קודם לעשות כימוטרפיה בתקווה שזה יקטין את הגידול ורק אח"כ לפנות לניתוח ומזה נפלה לי תובנה חדשה שיש שתי דרגות באמונה האחד מאמין שהכל מהקב"ה אבל סומך על הרופא הכי טוב והתרופות הטובות ביותר שיהיו שליחים נאמנים נמצא שבטחונו אינו מושלם ובעצם סומך גם על הדברים הגשמיים שעל פניו אמורים לעזור אבל יש דרגה באמונה גבוהה הרבה יותר שהאדם לא יאמין בדברים גשמיים כלל רק יקימם מדין מצוות השתדלות אבל האמונה בלתי בהקב"ה לבדו
אני חושב שבתקופה האחרונה שהיו לנו כ"כ הרבה דברים שחשבנו להסתמך ולבסוף התבררו כעורבא פרח הקב"ה מנסה לרמוז לנו לסמוך עליו לבדו והוא כבר ישלח את הישועה בדרכו ולהכל להתיחס כהשתדלות גרידא ובאמת במחלה זו יש הרבה סיפורים על אנשים שהרופאים לא נתנו להם סיכוי ולבסוף החלימו כנגד כל הסיכויים נעשו מחקרים רבים בנושא ואף שלא מצאו תשובה ברורה מ"מ חילקו לכמה מאפיינים זהים שהיו במבריאים ואחד הבולטים שבהם זה אמונה באלוקים והתפילה אליו ואפילו חוקרים אטאיסטים הודו בזה רק ציינו שאינו מובן מדעית….
יתן ה' ונזכה כולנו להתחזק באמונה זו ולהתפלל לה' מכח אמונה זו ויעזור שיתקבלו תפילותינו לפניו לרצון
תודה לכולם על ההשתתפות
אוהב ומתגעגע דודי
יואו!!!
וואי איזה מרגש עצוב שצריך להבין את זה בכאלה נסיבות
הקב"ה רצה אותו קרוב אליו
יהי זכרו ברוך
מרגש מאוד ממש,דמעות רואים עליו שהיה איש של צורה. כאב גדול ככ שה ינחם את כל המשפחה ונזכה חגאולה ותחיית המתים
חברי דודי אתה תשאר בזכרוני לעד ולנצח נצחים.
המתמיד של אור ישראל אני זוכר כל צהריים שלא הית הולך לישון במיטה מחשש שתרדם להרבה זמן ורק הנחת את הראש לחמש דקות.
אתה סמל ודוגמא.
אתה בראש סדר מעיני.
נלמד ונפלל לעילוי נשמתך.
הדור לא יודע מה הוא הפסיד אבל בית דין של מעלה משה ואהרון יחד עם כל האבות הקדושים יודעים מה הם הרויחו…