ניתוח משרד הבריאות: החרדים נדבקו יותר, הערבים מתו פי שלושה מקורונה

שיעור הערבים שמתו מקורונה מאז פרוץ המגפה היה גבוה פי שלושה בהשוואה לאוכלוסייה הכללית – כך עולה מהדו"ח "אי שוויון בבריאות והתמודדות עמו" לשנת 2020 שפרסם היום (חמישי) משרד הבריאות. הפער בתמותה גדול משמעותית מהפער בשיעור הנדבקים, כאשר 9% מהערבים אובחנו כמאומתים לקורונה לעומת 6.5% אובחנו מקרב האוכלוסייה הכללית.

את הדו"ח מביא העיתונאי עידו אפרתי ב'הארץ' ושופך אור גם על נתוני האשפוזים והחולים קשה בחברה הערבית שגם בה מתגלה כי היה הגבוה ביותר. כ-8% מהנדבקים הערבים אושפזו בבית חולים, לעומת כ-5% באוכלוסייה הכללית, 4.5% בקרב דתיים-לאומיים ו-4.3% אצל החרדים. אחוז הערבים שחלו קשה היה 4.3%, לעומת 2.4% באוכלוסייה הכללית, 2% אצל הדתיים-לאומיים ו-1.8% בקרב החרדים. 1.35% מהחולים הערבים מתו מהנגיף, לעומת 0.86% באוכלוסייה הכללית, 0.8% מהדתיים ו-0.75% מהחרדים.

ייתכן שהנגיף פגע באופן קשה יותר בחברה הערבית בגלל אבחון רפואי מאוחר של הידרדרות המחלה, כמו גם בעומס בבתי החולים ובאיכות הרפואה בצפון הארץ, שם התרחשו מרבית ההתפרצויות של הנגיף בחברה הערבית. בנוסף, החברה החרדית היא צעירה יותר, מה שעשוי להסביר את שיעור התחלואה הקשה הנמוך יותר.

הקורונה חידדה את אי-השוויון בבריאות בישראל ואת הקשר בין מעמד חברתי-כלכלי לתחלואה. הדו"ח מבהיר כי "שיעורי התחלואה הגבוהים ביותר נרשמו בקרב תושבים המשתייכים לשכבה החברתית-כלכלית הנמוכה, בקרב תושבי אזורים מרכזיים ובקרב בני החברה החרדית". נתונים דומים נרשמים מדי שנה גם בשאר מדדי הבריאות, כמו עישון, תחלואה, תוחלת חיים, רפואה מונעת ועוד. פערים אלו נובעים בין היתר מזמינות נמוכה יותר של שירותי בריאות בפריפריה, מהקשר בין הכנסה לצריכת שירותי בריאות, ולעיתים גם לחוסר אמון במערכת הרפואית.

לפי הדו"ח שפורסם היום, שיעור הנבדקים לקורונה היה באוכלוסייה הכללית 4,571 ל-10,000 איש, בעוד מספר המאובחנים היה 515 ל-10,000. לעומת זאת, שיעור הבדיקות בחברה החרדית היה קצת יותר גבוה, עם 5,131 בדיקות ל-10,000, אך שיעור המאובחנים היה גבוה פי יותר משלושה – 1,853 ל-10,000. חלקים בחברה החרדית המשיכו להפעיל את מוסדות הלימוד בניגוד להוראות גם במהלך גלי התחלואה, ואף קיימו אירועים המוניים, לצד אכיפה מועטה של הרשויות. שיעור המאובחנים הערבים היה הנמוך ביותר עם 462 ל-10,000 איש, אך ניתן לייחס זאת לשיעור הבדיקות הנמוך – 2,310 ל-10,000.

הפערים בין האוכלוסיות התבטאו גם בגיל התמותה הממוצע מהנגיף. הגיל הממוצע בחברה הערבית היה 73, לעומת 78 בחברה החרדית ו-81 באוכלוסייה הכללית. גם בימי שגרה יש פערים בתוחלת החיים בין יהודים לערבים, כשנשים יהודיות חיות בממוצע 3.2 שנים יותר מנשים ערביות, וגברים יהודים חיים בממוצע 3.6 שנים יותר מגברים ערבים.

הדו"ח גם מראה כי אוכלוסיות ממעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר נפגעו באורח קשה יותר מהמגפה. העשירונים 3-1 נבדקו בשיעור של 2,979 בדיקות ל-10,000 איש, אך אובחנו בשיעור של 839 ל-10,000. לעומת זאת, בעשירונים 10-8 נערכו 4,688 בדיקות ל-10,000 אך אובחנו 324 נדבקים ל-10,000 איש.