בדיון שנערך בבית המשפט העליון קבעו השופטים כי מועד בטלותו של חוק הגיוס, שמסדיר את מעמדם המיוחד של תלמידי הישיבות בעניין שירות בצה"ל, נדחה ל-6 בינואר 2022.
בספטמבר 2017 בג"ץ ביטל את חוק הגיוס שנחקק שנתיים קודם לכן, בטענה כי הוא אינו חוקתי, אינו מידתי ופוגע בשוויון, והעניק לכנסת פרק זמן של שנה לתיקונו לפני שיפקע. מאז ביקשה המדינה דחיות חוזרות ונשנות לאישור מתווה חדש והשופטים נעתרו לה שוב ושוב. זו הפעם העשירית שבה מועד בטלותו של החוק נדחה.
הדחייה מגיעה בתשובה לעתירה שהגישה התנועה לאיכות השלטון לבג״ץ בנוגע לדחייה דחייה נוספת של קיום פסק הדין בעתירת חוק הגיוס של התנועה, והביעה התנגדות נחרצת לדחייה נוספת: ״אי צדק בהתגלמותו״.
התנועה לאיכות השלטון הזכירה בתגובתה כי בית המשפט כתב בפירוש בעבר כי “מצופה כי לא תתבקשנה ארכות נוספות”.
״המשיבים, ובראשם היועץ המשפטי לממשלה, מנסים להכשיר שוב מצב בלתי חוקתי זה, באמצעות בקשות ארכה חוזרות ונשנות ותחת הפעולה המתבקשת וההכרחית במצב עניינים זה – החלת חוק שירות בטחון על כלל ציבור המתגייסים בחברה הישראלית״.
התנועה לאיכות השלטון הדגישה בתגובתה כי תקופת ההתארגנות לביצוע פסק הדין מוצתה וכי התנהלות המדינה מחייבת את דחיית הבקשה. ״הפתרון הוא החלת החוק הקיים על כלל הציבור״.
עוד ציינה התנועה כי ״דווקא כאשר לא היה קיים בנמצא כל הסדר מפלה כזה או אחר, חל זינוק בגיוס תלמידי הישיבות ובנכונותם להתייצב לצו הראשון״.
לבסוף ביקשה התנועה לאיכות השלטון שככל ובית המשפט לא יעתר לבקשתה זו – יש לכל הפחות לקצוב למדינה מסגרת מועדים קצרה לצורך השלמת הליך החקיקה.
היתרון הוא לקשור את חובת גיוס חרדים בחובת גיוס הערבים הישראלים…
אם חרדים צריכים לשאת בנטל, אין שום סיבה שלא לחייב גם את הערבים הישראלים שאת באותו נטל… הערבים יוכלו לשרת בתפקידים מנהליים ואם הם יעשו בעיות הם יחטפו עונשים כמו כל חייל.
ברגע שקשור את החרדים עם הערבים בעניין זה, פתאום החוק יהיה חוקתי וטוב..
ואולי אפילו יהיה ביטול גיוס במקום דחיה… כמו אצל הערבים.
אז מה עכשיו?