ראש המוסד לשעבר: נתניהו הרס את הקשרים עם ירדן

פחות מחודש מכינון הממשלה החדשה ראו שני בכירי הממשל החדש בישראל, גם נשיא המדינה וגם ראש הממשלה, צורך לנקוט בצעדים חיוביים משמעותיים כלפי ממלכת ירדן, שכנתנו ממזרח, שהיחסים עמה בשנים האחרונות לקו בהצטננות קשה.

מי שרואה בברכה את ביקורו החשאי של ראש הממשלה נפתלי בנט בעמאן ואת שיחתו של הנשיא יצחק הרצוג עם המלך עבדאללה הוא אפרים הלוי, לשעבר ראש המוסד וראש המועצה לביטחון לאומי. האיש שהיו לו יותר שעות ירדן מבכירים ישראליים רבים אחרים. 

יותר מפעם אחת הוזעק הלוי להפעיל את שרותיו הטובים כאיש קשר עם המלך חוסיין כדי לתקן משגים חמורים שעשו אחרים לקשרים עם ירדן. אפרים הלוי היה שותף פעיל בגיבוש הסכם השלום עם ירדן, וקשר קשרים אמיצים מיוחדים עם המלך חוסיין. 

בראיון לדן ארקין ב'ישראל דפנס' אומר אפרים הלוי: "לדעתי, הממשל הקודם הסב נזק עצום לקשרים עם ירדן, שהיא נכס אסטרטגי ממדרגה ראשונה לישראל. ואני שמח שהממשלה החדשה נקטה בצעדים אלו, שכן אחרת עלול היה להיגרם נזק חמור לישראל תוך זמן קצר. לדעתי היינו ממש בדקה לפני 12 לגרימת נזק אסטרטגי אמיתי". 

אנו שואלים לאיזה נזק מתכוון אפרים הלוי. "היחסים עלולים היו להידרדר ולפגוע באינטרסים ביטחוניים חיוניים. הנזק עלול היה לפגוע גם בישראל וגם בירדן. הגבול בין ישראל לירדן הוא הארוך ביותר מבין המדינות השכנות. זה גבול שראה קשיים ביטחוניים בעבר, גבול שדרכו עברו מפגעים לפעולות טרור קשות נגד ישראל, אוטובוסים שהתפוצצו ופיגועים אחרים. 

״לכן יש חשיבות רבה לקשרים המיוחדים בין מערכות הביטחון של שתי המדינות, לשמירת האינטרסים של שתיהן. מכאן חשיבות ביקורו של ראש הממשלה בעמאן, של צעדים שנוקט משרד החוץ, ואציין את התפקיד שמילא בנושא זה שר החוץ הקודם גבי אשכנזי, שבתקופת כהונתו הוא השכיל לעצור גל עכור בקשרים בין שתי המדינות". 

ישראל תיענה לבקשה הירדנית לספק לה 50 מיליון מ"ק כל שנה לחמש שנים נוכח מצוקת המים בירדן. הלוי מציין את מצוקת המים הקשה בממלכה, והיענות ישראלית לבקשה תקל על ירדן. שיפור בקשרים יפתח דלת לדיונים ולשיחות בדבר פתרונות נוספים אפשריים לבעיית מחסור המים בירדן, כמו התפלת מים בים התיכון עבור ירדן.

הלוי: "חייבים לזכור מה התרחש בממלכה כתוצאה מהמלחמות האחרונות במזרח התיכון. ירדן קלטה פליטים שהגיעו מעירק אחרי המלחמה שם. בעקבות המלחמה בסוריה עברו לירדן כשני מיליון פליטים. 

״אוכלוסיית ירדן יותר מהוכפלה ב-15 השנים שחלפו, וזו מדינה שאין לה מקורות טבעיים או תעשיה מפותחת, אבל היא לוקה במחסור עצום במי שתייה ומים לצרכים אחרים. קשה לפתח בירדן שטחים לגידול מזון. שני מיליון פליטים מסוריה פירוש הדבר אספקת מזון, הסדרת חייהם של הפליטים, חינוך, ומדובר בשני מיליון שבאו ממלחמה כשהם חסרי כל.

"בנוסף יש משברים נוספים שירדן קשורה בהם, כמו למשל מה שהתרחש סביב נושא הר הבית בירושלים. והיה גם היחס האישי של ראשי הממשל כלפי הממלכה. לא רק בישראל. הממשל הקודם בארה"ב, זה של הנשיא טראמפ, אפילו לא מינה שגריר ברבת עמון". 

הלוי מביע שביעות רצון מכך שממשל הנשיא ביידן רואה אחרת עם המשך הקשרים שלו עם ירדן. בקרוב יבוא המלך עבדאללה לוושינגטון, והלוי מציין שהמלך הירדני יהיה המנהיג המזרח תיכוני הראשון שייפגש עם הנשיא החדש של ארה"ב.

ועדיין יש בירדן התנגדות לקשרים הדוקים עם ישראל. הלוי: "כתוצאה ממלחמת ששת הימים קלטה ירדן פליטים פלשתינים רבים. חלק נכבד מאוכלוסיית הממלכה הם פלשתינים. כך גם בצמרת. אשת המלך עבדאללה היא ילידת יו"ש. ולכן יש שם רגישות רבה בנושא הקשרים עם ישראל. אבל המלך עבדאללה מנתב את דרכו בזהירות וברגישות, וכאשר ראש ממשלת ישראל מפנה לו עורף, זה לא עוזר לו".

הלוי מספר כי המלך חוסיין, אביו של המלך עבדאללה, הלך לעולמו כאשר הלוי היה ראש המוסד. "במשך קרוב לשלוש שנים הנחתי יסודות להמשך הקשרים הטובים והחיוביים עם המלך החדש. בין השנים 1999 ו-2003 היו קשרים מאוד קרובים ביני לבין המלך עבדאללה. נוכח התפתחויות שליליות שהיו מאוחר יותר, אני שמח שהממשלה החדשה בישראל נקטה בצעדים חיוביים, שונים לחלוטין".