תשעה באב במוצאי שבת: מה צריך לדעת לקראת שבת

אפשר לטעום מעט ביום שישי ממאכלי השבת הבשריים, כדי לבחון האם התבשלו היטב.

בעל הקונה לאשתו פרחים לכבודה, בתורת מתנה, או כל מתנה אחרת- הרי לא יעשה זאת עד לאחר תשעה באב, כי זהו כמשא ומתן של שמחה (הוראת מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל. ועי' מג"א תקנ"ד כ"א, ושם מדובר גם בדברים קטנטנים, שהם אסורים רק בת"ב עצמו).

ביום שישי מותר לרחוץ פנים, ידים ורגלים במים חמים, ללא סבון, והרגילים לחפוף ראשם במים בכל ערב שבת, מותר להם לחפוף בלי סבון (רמ"א ומשנ"ב). ולה"חזון איש" מותר להסתבן בסבון (רבינו הגר"ח קניבסקי שליט"א).

הנוהגים לטבול במקוה טהרה בכל ערב שבת (ואינם מבטלים את הטבילה מפני עצלות או קור וכדומה), יכולים לטבול גם היום במים פושרים (משנ"ב).

שבת ערב תשעה באב

אלו שחסר להם בגדים ליום ראשון תשעה באב, כתב הבן איש חי שיכולים ללבוש בגדים במהלך השבת, כדי שיוכלו ללבשם במוצ"ש או ביום ראשון כבגדים שכבר לבשו אותם. אך אין לומר במפורש בפה שלובשן לצורך ימות החול, משום 'מכין משבת לחול'.

"קלי צום" ושאר מיני ויטמינים וכדורים הנלקחים לחיזוק הגוף לקראת הצום, אינם "מאכל בריאים" ונועדו לחזק את הגוף, ולפיכך הורה הגר"ש ואזנר זצ"ל שאסור לקחתם בשבת שלפני הצום. אך ניתן לערבבם בתוך מאכל או משקה (ועדיף לערבבן לפני השבת) ובכך אין כל חשש, כיוון שלא ניכר, וגם אין בזה בעיה של "מכין משבת לחול" (הגרי"א דינר).

כתב הרמ"א: "ונהגו שלא ללמוד בערב תשעה באב מחצות ואילך, כי אם בדברים המותרים בתשעה באב; ולכן אם חל בשבת אין אומרים פרקי אבות, וכן לא יטייל ערב תשעה באב". ואולם המשנה ברורה הביא שלהט"ז ניתן ללמוד בשבת כרגיל, גם כשחל תשעה באב בשבת, וכתב על כך: "ונראה שיש לסמוך על זה". והחזו"א הקפיד ללמוד בשבת אחר חצות רק דברים המותרים בלימוד בתשעה באב, וישנם דעות רבות בענין, ולכן נראה שאלו שמסוגלים ללמוד את הדברים המותרים ללימוד בתשעה באב, שכך ייעשו. אך אלו שקשה להם ללמוד נושאים אלו והם מעדיפים ללמוד את חוק לימודם הקבוע, שבודאי יש להם על מי לסמוך.

סעודה שלישית

אסור לאכול ולשתות לאחר שקיעת החמה. לפני השקיעה, אפשר לאכול הכל, כולל בשר ומעדנים, שתיית יין וכל טוב.

המשנה ברורה כתב בשם המגן אברהם שצריך לשבת ולאכול בדאבון לב ולא בסעודת חברים, אך כתב שלדעת הבכור שור אם רגיל בכל סעודה שלישית לשבת עם חבריו, לא ישנה ממנהגו, כדי שלא ייחשב הדבר כאבלות בפומבי. ורבים נוהגים לשיר כרגיל שירי שבת גם בסעודה שלישית.

בסעודה שלישית עושים זימון בשלשה וראוי ליטול מים אחרונים לפני השקיעה, כדי שלא נצטרך ליטול מים אחרונים בזמן שבו לא נוטלים ידים. ואם לא נטל מים אחרונים לפני השקיעה, יטול ידיו כדיני הנטילה בתשעה באב.

זמן החלפת הבגדים והנעליים

ב"לוח ארץ ישראל" נכתב (ע"פ הרמ"א תקנג, ב) שכשחל תשעה באב במוצאי שבת, חולצים את הנעליים לאחר "ברכו" ונועלים נעלי תשעה באב. אך המנהג לומר "ברוך המבדיל" כחצי שעה אחרי השקיעה, (או 20 דקות, עד 45 דקות לאחר השקיעה, כל אחד כמנהגו בעניין זה) להחליף לבגדי ונעלי יום חול ולהגיע כך לבית הכנסת. אמנם גדולים וטובים, כהחזון איש והקהילות יעקב, הסירו את נעלי השבת רק לאחר "ברכו". וכן נכתב בשו"ת שלמת חיים להגרי"ח זוננפלד זצ"ל, ועוד רבים.

כשחולצים את הנעלים, יזהרו שלא לגעת בהן, כדי שלא יצטרכו ליטול ידיים. ואם נגעו בהן, ינקו בכל דבר המנקה (משנה ברורה), ויש הסוברים שיטלו ידים עד סוף קשרי האצבעות (מחצה"ש וכף החיים ועוד).

הבדלה במוצ"ש וברכת 'מאורי האש'

השנה לא עושים "הבדלה" במוצאי שבת, ולכן עלינו לומר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", כדי להוציא את השבת. האנשים גם מבדילים בתפילת ערבית ('אתה חוננתנו') ואילו הנשים, שלא מתפללות ערבית, אומרות "ברוך המבדיל". אולם מן הראוי שהנשים יבדילו גם הם בתפילת ערבית, משום שעיקר ההבדלה ניתקנה לאומרה בתפילת ערבית.

מברכים במוצ"ש על נר הבדלה ברכת "בורא מאורי האש". עדיף שהבעל יברך על הנר ויוציא את אשתו ומשפחתו, ויכול לברך על הנר קודם לכתו לבית הכנסת (וכמובן בשעה שכבר יצאה השבת), וכאמור לעיל, המנהג המקובל הוא שמתפללים ערבית מעט מאוחר, כדי שנתארגן בבית לאחר צאת השבת, נאמר 'ברוך המבדיל', ננעל נעלי בד ונברך על הנר. וכך הורה מרן פוסה"ד הגרי"ש אלישיב זצ"ל.

מתי מתחיל הצום?

מוצאי שבת – שקיעת החמה 19:48

מתי נגמר הצום?

יום ראשון בערב – בצאת הכוכבים 20:12

יהי רצון שיום זה יהפך לששון ושמחה ונזכה לגאולה שלמה אכי"ר