אכיפת הנחיות? הישראלים אלופים בתירוצים

בממשלה מדברים על הגברת אכיפת תקנות הקורונה בחללים סגורים, אבל איך הדברים נראים בשטח? כתבי 'ידיעות' הצטרפו אתמול לפקחי החברה לביטחון של עיריית ראשון לציון, לסיור אכיפת מסכות בקניון הזהב. דוחות לא היו שם, אזהרות ידידותיות דווקא כן.

"גברת, תרימי את המסכה מהסנטר שתכסה את האף", מבקש בנימוס הפקח משיח מגברת צעירה שעמדה בתור לשלם בקופה בזארה. הפקח פונה לדרכו, והגברת מסננת: "איזה נודניקים הפקחים האלה". נשים אחרות בתור ממהרות לצאת להגנת הפקח: "למה נודניקים, הם שומרים על הבריאות שלנו", אומרת מישהי, ואחרת הוסיפה: "כל הכבוד להם".
 
משיח ועמיתו, הפקח אריאל בידרמן, ממשיכים לשוטט בין החנויות ופוגשים שלושה צעירים שהגיעו ליום כיף. שניים מהם מרימים מיד את המסכה מהסנטר ומכסים את האף. לשלישי, מתברר, אין מסכה להרים. "אין לי מסכה, מה עושים?" הוא שואל את הפקחים, שמצידם לא ממהרים לרשום לו דוח, אלא הולכים איתו לדוכן שמוכר מסכה בשקל. "הם צודקים", אומר הצעיר שנושם לרווחה. "כדי שנמשיך להסתובב בביטחון הייתי צריך להיות עם מסכה. הודיתי להם שאיפשרו לי לקנות מסכה".

אירוע משעשע אחר מתרחש כשאמא ללא מסכה על הפנים דוחפת את העגלה של בתה התינוקת ששיחקה עם המסכה. האמא, שמבחינה בשני הפקחים מולה עוד לפני שהם פצו פה, חטפה את המסכה לבתה התינוקת, מה שגרם לה לפרוץ בבכי, ולפקח לומר לאמא: "שהילדה לא תבכה. את יכולה להחזיר לה את המסכה, עוד כמה מטרים יש דוכן שמוכר מסכה בשקל".

“בריאות הציבור מאוד חשובה לי”, אומר ראש עיריית ראשון־לציון רז קינסטליך. “אנחנו רואים עלייה מהירה ברמת התחלואה. מבחינתי זאת המשימה הראשונה של פקחי העירייה, לייצר מצב שכל האנשים במרחב הציבורי עוטים מסכה, כדי לאפשר את המשך שגרת החיים ושלא נחזור חלילה לימי הסגרים”.