תחקיר בלעדי: חשד לקניית קולות סיטונאית במגזר הערבי עבור מפלגת מרצ

מאת א. שוורץ

החשד: מרצ עברה את אחוז החסימה באמצעות קולות קנויים במגזר הערבי.

מנתוני ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה- 21 כפי שהתפרסמו אתמול (א') באופן רשמי, עולה נתון אחד שאין עליו עוררין: אילולא הקול הערבי- היתה מרצ מתרסקת אל מתחת לאחוז החסימה, ומוצאת את עצמה מחוץ לכנסת.

והרי הנתונים היבשים:
אחוז החסימה עמד על 140,500 מסך הקולות הכשרים.
156,421 קולות נספרו עבור מפלגת מרצ, כלומר: 15,922 קולות
בלבד מעל אחוז החסימה.
בקלפיות המזוהות עם המגזר הערבי נספרו למעלה מ- 20,000 קולות כקולות של מפלגת מרצ.
נתונים אלו מוכיחים באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שמפלגת מרצ צלחה את אחוז החסימה
בזכות הקול הערבי שהתגייס באופן מאסיבי לטובתה.

מנתוני ועדת הבחירות עולה עוד, כי במספר יישובים במגזר הערבי עלה אחוז ההצבעה למפלגת מרצ על אחוזי ההצבעה למפלגות הערביות עצמן.
בכפר קאסם, למשל, הצביעו 3,623 מבעלי זכות הבחירה למפלגת מרצ, בעוד
מפלגת רע"מ-בל"ד קיבלה 3,057 קולות ומפלגת חד"ש-תע"ל- 2,238 קולות בלבד.
גם ביישוב פוריידיס ניכר פער מרשים לטובת מרצ: על פי הנתונים הרשמיים, בחרו 1,555 איש ואשה לשלשל לקלפי את פתקי מרצ לקלפי, ורק 1,106 בחרו לשלשל את פתקי רע"מ בל"ד. לחד"ש-תע"ל מצאו לנכון להצביע רק 860 ממשלשלי הפתקים.
גם מנתוני הקלפיות ביישוב טירה עולים ממצאים מעוררי עניין: על פי הנתונים הרשמיים הצביעו 2,557 למפלגת מרצ, ו- 7,325 לשתי המפלגות הערביות יחד. כלומר: שליש ממצביעי טירה נתנו את קולם למפלגת מרצ.
נתונים אלו מעלים את התהיה המתבקשת:
מה מניע קבוצות בוחרים גדולות כל כך במגזר הערבי להצביע עבור מפלגה המגדירה את עצמה ציונית במוצהר?
יהיו ככל הנראה מי שיראו בכך שינוי פנימי בחברה הערבית, ויימצא גם מי שירחיק לכת ו"יאבחן" על סמך נתונים אלו "שינוי מהותי שעוברת החברה הערבית בישראל" ו"תהליך השתלבות זוחל בקרב ערביי ישראל", אלא שכאן מגיעה התהיה הבאה: מדוע התהליך מתרחש דווקא ביישובים אלה, ולא בשאר היישובים הערביים בארץ? האם שינוי תודעתי עמוק התרחש דווקא במוחותיהם של תושבי כפר קאסם, פוריידיס וטירה, ופסח על מוחותיהם של שאר אזרחי ישראל הערבים?
או שאולי קיים חשד סביר, כמובן- רק חשד, שבמסגרת מאבק ההישרדות הפוליטי, ולאחר שהבינה שהבוחר הישראלי נוטה יותר ויותר ימינה ולא ישוב להעניק לה את קולו- בחרה תנועת השמאל הקיצוני "לעגל פינות" ולקנות קולות מקבלנים במגזר הערבי?

מבט על נתוני שתי המפלגות הערביות מעניק משנה תוקף לחשדות:
אחוז החסימה הקבוע בחוק עומד על 3.25% מסך הקולות הכשרים.
שלושת המפלגות (מרץ, רע"מ־בל"ד וחד"ש־תע"ל) עברו את אחוז החסימה בשברירי אחוזים זעירים:
חדש תע"ל עברה את אחוז החסימה ב 1.24%, מרצ ב- 0.38%, ואילו רע"מ-בל"ד עברה את אחוז החסימה ב- 0.08%!!!
אם ננסה לחשב מה ההסתברות הסטטיסטית שמפלגה תעבור את אחוז החסימה בנתונים מזעריים כל כך- ככל הנראה נקבל יחס סביר. אם ננסה להוסיף להסתברות עוד מפלגה בו זמנית- הסיכויים אמנם יפחתו- אך עדיין יהיו הגיוניים, ככל הנראה. הם ודאי יפחתו כשנוסיף מפלגה שלישית לתרחיש.
אבל מה הסיכוי ששלוש מפלגות שהן גם הקרובות ביותר מבחינה אידיאולוגית תצלחנה את אחוז החסימה בשברירי אחוזים בלבד?
ומה הסיכוי שכל זה מקרי כשבדיוק באותה מערכת בחירות מקבלת אחת מהן גל תמיכה מעורר עניין במעוזים המזוהים באופן מוחלט עם השתיים האחרות, והקולות מתחלקים באותם מקומות בצורה כמעט שווה בין אותן שלוש מפלגות?

כמובן, שלמפלגת מרצ- כמו לכל אדם, תנועה וגוף ציבורי כלשהו- עומדת חזקת החפות עד שיוכח אחרת, אך רק בדיקה מעמיקה של רשויות החוק תאפשר לקבוע בוודאות שלא נפל פגם במעשיה ושהיא אכן שמרה מכל משמר על טוהר הבחירות.

תגובת מפלגת מרצ לא התקבלה עד מועד פרסום הכתבה.