רק 13% מיוצאי אתיופיה מאמינים במשטרה

אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בישראל מונה כ-155,300 נפש, ושיעורה כ-1.7% מאוכלוסיית ישראל. בשנת 2015, בעקבות פרסום סרטון ובו נראים שני שוטרים מכים חייל במדים יוצא העדה האתיופית, החריף משבר האמון של יוצאי אתיופיה ברשויות המדינה, והדבר התבטא בגל מחאה נרחב של יוצאי אתיופיה נגד המשטרה.

בעקבות גל המחאה גיבשה המשטרה בשנת 2015 תכנית לחיזוק האמון שבין המשטרה לבין יוצאי אתיופיה. בשנת 2016 החליטה הממשלה על הקמת צוות בין-משרדי לגיבוש תכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה. בתחילת 2019 התחדש גל המחאה של יוצאי אתיופיה בעקבות שני מקרי מוות של צעירים יוצאי אתיופיה בידי שוטרים.

בדו"ח מבקר המדינה מתניהו אנגלמן המתפרסם היום (רביעי) נכתב כי, משרד מבקר המדינה בדק את התנהלות גורמי האכיפה אל מול יוצאי אתיופיה בשנים 2015 – 2020. הביקורת נעשתה במשטרה ובמח"ש, במשרד לביטחון הפנים, במשרד המשפטים, בצה"ל, בשירות בתי הסוהר ובהנהלת בתי המשפט.

הביקורת בוצעה, בין היתר, באמצעות איסוף, ניטור, ניתוח והצלבה של נתונים ממאגרי המידע של הגופים המבוקרים. כמו כן, משרד מבקר המדינה ביצע הליך שיתוף ציבור עם משתתפים יוצאי אתיופיה כדי לשמוע את עמדותיהם בנוגע להתנהלות גורמי האכיפה כלפיהם.

על פי הדו"ח, מבקר המדינה מצא כי בכל שלבי הליך האכיפה הפלילי, החל במעצר, עבור דרך פתיחת תיק החקירה וכלה בהגשת כתב אישום, שיעורם של יוצאי אתיופיה גדול משיעורם באוכלוסייה. למשל, שיעור תיקי החקירה של יוצאי אתיופיה בשנת 2019 גדול במידה ניכרת משיעורם באוכלוסייה (1.7%): פי 3.8 בקרב קטינים ופי 1.9 בקרב בגירים. הנתונים מעידים על שיטור יתר כלפי אוכלוסייה זו. הנתונים מראים על חריגות גבוהה במיוחד עבור קטינים יוצאי אתיופיה. 

עוד נמצא כי במסגרת התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ננקטו פעולות שהביאו למגמת הפחתה בשיעורי השיטור והאכיפה כלפי קטינים יוצאי אתיופיה בשנים 2015 – 2019: הפחתה של 4.1 נקודות אחוז בשיעור המעצרים של קטינים יוצאי אתיופיה והפחתה של 2.2 נקודות אחוז בשיעור תיקי החקירה של קטינים יוצאי אתיופיה.

לצד זאת, הסתמנה מגמת יציבות או גידול מתון בשיעור נתוני השיטור והאכיפה כלפי בגירים יוצאי אתיופיה. עם זאת, על אף פעולות המשטרה ומגמת השיפור בממדי שיטור היתר בקרב קטינים יוצאי אתיופיה, בשנת 2019 שיעורי השיטור והאכיפה כלפיהם נותרו גדולים בהרבה משיעורם באוכלוסייה.

מסקרי עמדות שמקיימת המשטרה בקרב יוצאי אתיופיה עלה כי בשנת 2018 חל שיפור במידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה יחסית לשנה הקודמת, אולם בשנת 2019 חלה ירידה חדה במידת האמון ושביעות הרצון של יוצאי אתיופיה מהמשטרה.

עוד עלה כי המשטרה לא עמדה ביעד שהציבה לעצמה ולפיו בשנת 2019 30% מהמשיבים יוצאי אתיופיה ייתנו אמון במשטרה – בפועל באותה שנה רק 13% מהמשיבים יוצאי אתיופיה נתנו אמון במשטרה. מידות האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה ושביעות הרצון שלהם ממנה היו נמוכות בהרבה מאשר בקרב כלל האוכלוסייה.

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן ציין בסיכום הביקורת כי חמש שנים לאחר שהוחל ביישום התוכנית המשטרתית לחיזוק האמון בין יוצאי אתיופיה למשטרה, ולאחר שפורסם דוח הצוות הבין-משרדי, ובו גובשה תוכנית פעולה להתמודדות עם תופעת הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, נמצא כי על אף היותו של הנושא במוקד השיח הציבורי, וחרף העיסוק המוגבר של גורמי האכיפה בו והמאמצים הניכרים שהשקיעה המשטרה בעניינו במסגרת התוכנית המשטרתית, הרי ששיעורי השיטור והאכיפה כלפי יוצאי אתיופיה נותרו גדולים בהרבה משיעורם בקרב כלל האוכלוסייה.

כמו כן, מידת האמון של יוצאי אתיופיה במשטרה וכן מידת שביעות רצונם ממנה נותרו מועטות. על גורמי האכיפה לפעול למיגור תופעות הגזענות, שיטור היתר והפרופיילינג, לפעול בשקיפות תוך שיתוף פעולה ושיתוף ידע, ליחס שוויוני, הוגן ונטול פניות מצד גורמי האכיפה, על מנת שאזרחי ישראל יוצאי אתיופיה יחושו שווים בין שווים.