350 אלף תלמידים במערכת החינוך עושים את דרכם אל בית הספר וממנו בהסעות. חלקם באוטובוסים ייעודיים, שם מתערבבים תלמידים משכבות גיל שונות, כך דווח הבוקא בעיתון 'ישראל היום'.
כמעט שנתיים של מגיפה, וטרם נערך מדגם כדי לברר כמה תלמידים נדבקו בהסעות בשנת הלימודים הקודמת ומה השיעור שלהם מסך הנדבקים. למעשה, אפילו כמות התלמידים שנכנסו לבידוד בעקבות חולה מאומת בהסעה לא נמדדה ומספרם אינו ידוע.
"מחקרים מראים כי יש פוטנציאל להדבקה בנסיעה משותפת", אומר פרופ' חגי לוין, לשעבר יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור, "יש חשיבות מוגברת להתייחסות מקצועית לנושא ההסעות מכיוון שמתערבבים בהן לעיתים קרובות ילדים ממסגרות לימוד שונות, ולכן יש פוטנציאל להעברה רוחבית של הנגיף. יש לנתח את הסיכון להדבקה לא רק בכיתת הלימוד, אלא גם בהפסקות, בהגעה למערכת החינוך ובחזרה ממנה".
לדברי פרופ' לוין, בעזרת היערכות מתאימה ניתן לצמצם את הסיכון. הוא מונה, למשל, פתיחת חלונות, הקטנת צפיפות, תכנון של ערבוב התלמידים, עטיית מסיכות והתקנת חוצצים. גם איסוף מידע על הדבקות בהסעות יכול לסייע להערכת הסיכון ולצמצומו באופן מושכל, מסביר לוין.
מלכודת ההדבקות אינה הבעיה היחידה בכל הנוגע להסעות תלמידים, תחום שבשנים האחרונות מתנהל ללא בקרה על חברות הסעה וסובל מליקויי בטיחות. משרד החינוך והרשויות המקומיות מוציאים כ-3 מיליארד שקלים בכל שנת לימודים על ההסעות, אך עדיין מדובר באחד התחומים הפרוצים ביותר במערכת החינוך.
ממשרד החינוך נמסר: "המשרד מתקצב את נושא ההסעות, אך האחריות לתפעול ההסעה היא של הרשות המקומית. יחד עם זאת, המשרד יבדוק את הטענות אל מול הרשות ויוודא שמקרים מסוג זה לא יישנו".
