בצוואה המיוחסת להרמב"ם כתוב: "אכלו כדי שתחיו, והיתר תחרימו. אל תאמינו שרוב המאכל והמשתה יגדיל הגוף וירבה השכל כשק המתמלא מן המושם לתוכו, כי הוא ההפך, באכול מעט יש כח באיצטומכא לקבלו, ובחום הטבעי לעכלו, אז יגדל ויבריא ודעתו יתיישב, ואם אכל יותר מדאי.. שכלו יתבזה וכיסו יתרוקן, והיא סיבת רוב החולאים… ".
הטור התחיל את הלכות יום הכיפורים במאמר חז"ל: כל האוכל ושותה בתשיעי מעלה עליו הכתוב כאילו התענה תשיעי ועשירי: "והוא מאהבת הקב"ה את ישראל, ציוום שיאכלו וישתו תחילה, כדי שיוכלו להתענות, ושלא להזיק להם העינוי".
ובשלחן ערוך בסימן תר"ח כתב: "בערב יום הכיפורים אין לו לאכול אלא מאכלים קלים להתעכל כדי שלא יהא שבע ומתגאה כשיתפלל".
כתב הרב "פלא יועץ" ערך "כפור". …"ויסב על שולחנו בעוד היום גדול לסעוד הסעודה המפסקת, באופן שיהא לו זמן להתנהל לאיטו ושינוח המאכל שבמעיו קודם לכתו לבית הכנסת, ויהא מאכלו בסעודה המפסקת מעט הכמות ורב האיכות”.
והחכם עיניו בראשו לכלכל את הנהגת השתיה והאכילה בדרך הנכונה, וכמאמר החכם: כשאתה אוכל נכון, אתה אוכל את האוכל, וכשאתה אוכל לא נכון, האוכל אוכל אותך!
אכתוב כאן דרך סלולה, שרבים הלכו בה וקיבלו תועלת מרובה, כיצד להתכונן לתענית של היום הקדוש, וזאת החל מבוקרו של יום שמיני בתשרי.
השתיה בכמות הנכונה ובזמן הנכון, אכילת חלבון ולעיסת האוכל היטב, הם שיתנו את הכח לצום, ולא מילוי הכרס.
הרוויה של הגוף לקראת הצום צריכה להתחיל מהבוקר של יום שמיני בתשרי, שבו יש לשתות 50% יותר מים מאשר ביום רגיל, ולמחרתו בתשיעי יש לשתות עד הצהרים, לפחות את הכמות היומית הרגילה, ויותר.
כמות השתיה הרצויה לאדם היא בין 40-30 גרם/מ"ל מים ליממה לכל ק"ג משקל גוף. הזמן הנכון הוא שאת השתיה שלפני ארוחת בוקר יש לסיים לכל המאוחר עשר דקות לפני תחילת הארוחה, ובהמשך היום יש לסיים את השתיה לכל המאוחר עשרים דקות לפני תחילת הארוחה. אין לשתות לא בזמן הארוחה ולא בשעתיים שלאחריה, והדברים אמורים גם לגבי הסעודה המפסקת שלא לשתות בזמן הארוחה ולא לאחריה.
בכדי שלא לאבד את החשבון של השתיה, רצוי להשתמש בכוסות גדולות של חצי ליטר. הוספת מעט תרכיז תפוחי עץ טבעי ללא סוכר תקל על השתיה. אפשר לשתות 20 דקות לפני הסעודה המפסקת כוס מים או שתי כוסות, אבל הרוויה של הגוף צריכה להיות קודם.
הדברים אמורים גם לגבי כמות החלבון שהיא בערך 1 גרם חלבון לקילוגרם משקל גוף רצוי, ליממה. בשונה מהמים שהכמות נמדדת לפי משקל הגוף, הרי שהכמות הנצרכת של החלבון נמדדת לפי המשקל הרצוי. לדוגמא אדם שגובהו 170 ס"מ, משקלו הרצוי נע בין 72-56 ק"ג. אדם שגובהו 170 ומשקלו 90 ק"ג, הוא נושא עליו עודף של לפחות 18 ק"ג של שומנים, שומנים אלו צריכים מים אך אינם צריכים חלבון, לכן הוא יאכל בין 72-56 גרם חלבון ליום, ולא יתחשב בעודף המשקל שלו.
מיום שמיני בתשרי בבוקר יש להוסיף עוד 50% חלבון על הכמות הרגילה, לדוגמא: מי שגובהו 170 ומשקלו 70 ק"ג, ואפילו יותר, ביום רגיל הוא צריך לאכול 70 גרם חלבון, ובשמיני יאכל 100 גרם חלבון, ובתשיעי יאכל 70 גרם חלבון, כולל סעודה המפסקת.
ברוב המוצרים כתובה כמות החלבון (פרוטאין) שהם מכילים על גבי האריזה, אציין כי בביצה רגילה יש 8 גרם חלבון (יש לציין כי ביצה קשה היא קשה לעיכול), במנת דגים עוף או בשר רגילה, יש בין 20-35 גרם חלבון תלוי בגודל המנה. או בסביבות 25-20% ממשקל המנה. יש לציין כי קטניות, חומוס ואורז מלא עשירים בחלבון.
גם ביום זה יש לשים לב לאכול אוכל מגוון הכולל פירות וירקות, ללעוס היטב את האוכל, לא לדבר בזמן האכילה, לקינוח מומלץ תפוח עץ אפוי בלבד.
כל השנה יש למעט את השימוש במלח, ובפרט בערב הצום, כמו כן לא להרבות בתבלינים שגוררים את השתיה למרות שאינם מלוחים, גם מילוי הכרס גורם לצימאון. יש למעט בעמילן כגון תפוח אדמה, שדורש אינסולין לפרקו, וכמובן להימנע מאוכל שמן או מטוגן. רצוי לזכור לצחצח שיניים לפני התענית.
יש להימנע מישיבה ממושכת, או מעמידה ממושכת שיכולה להזיק לורידי הרגלים, להשתדל ללכת או לשנות תנוחה. ושלא להשהות נקביו.
אחרי הצום, להתחיל בשתיה, ולאחר עשר דקות אפשר להתחיל לאכול, לא לאכול מהר, ללעוס היטב, לא לאכול הרבה בפעם אחת, להתחיל במאכלים הקלים, פירות וירקות, ולאכול חלבון. וכמובן לא לשתות ולא לישון עד שיעברו שעתיים מסיום הארוחה.
