מי יישן בסוכה, האשה או הילד?

כמה עובדות והליכות מעניינים ממרן שר התורה:
מרן שליט"א מקבל קהל בימי חול המועד בכל שעות היום, כאשר בחג הסוכות יושב הוא בסוכתו, כדי לקיים בכל רגע מצות עשה של סוכה.

העומדים בתור חדרו הק' יכולים להבחין במגשי האתרוגים המהודרים, מזנים וגדלים שונים, כשאת כולם מגביה הגר"ח שליט"א לחיבוב והידור מצוה. בסוכת רבנו שליט"א תלויים קישוטים לנוי סוכה ותמונת אביו מרן ה"קהילות יעקב" זצ"ל.

אלו שמוסרים פתקים, שואל אותם הגר"ח שליט"א האם הפתקים נכתבים בחול המועד (ואז אינו מוכן לקבלם) או שנכתבו לפני המועד. מרן שליט"א מתנגד שיצלמוהו בכל ימות השנה, ובפרט בחול מועד, כשלדעתו אסור לצלם כלל בחול המועד.

אשתו או בנו?

מרן שליט"א סיפר שאחד שאל שיש לו רק שני מקומות לישון בסוכתו. והשאלה היא האם לישון עם רעייתו (כפי שכתב הרמ"א סימן תרל"ט ש"מצות סוכה איש אשתו כדרך שהוא דר כל השנה") או לישון עם בנו הקטן שהגיע לגיל חינוך.

וסיפר הגר"ח שליט"א כי הוא ואשתו עדיפים, כיון שהוא קיום דין שלו, ולא כן מצות חינוך, שהיא מצוה לבנו, וקיום דין שלו עדיף.
עוד סיפר הגר"ח שליט"א: "שמעתי בשם חמי הגרי"ש אלישיב זצ"ל שמי שיש לו שני לולבים, שחייב לתת אחד לחברו מדין "ערבות". אף כשיש לו בן שהגיע לחינוך, עליו לתת את הלולב לבנו, כי מצות חינוך מוטלת עליו ואילו לתת לחברו הוא רק מדין "ערבות".

"קנעפל" או "נחלקה"?
שנה אחת היו בידי שני לולבים. בראש אחד מהם היה "כפתור" ("קנעפל"), שלדעת השולחן- ערוך אינו לולב מהודר ואילו לדעת הרא"ש (שהשו"ע מזכירו) הוא הלולב המהודר ביותר. והלולב השני נחלק קצת למעלה, כך שאין בו כל חסרון כשרות לדעת הגר"א ופוסקים נוספים, והסתפקתי איזה מהם ליטול, והחלטתי שהראשון, הלולב עם ה"קנעפל", עדיף. לאחר חול המועד שלחתי מכתב למרן שליט"א ושאלתיו מה עדיף, האם ה"כפתור" או ה"נחלקה", והשיב:"יטול נחלקה"…

התנאים מסתברים
בשנת תשנ"ג "קניתי" פסוק ב"אתה הראת" בשמחת תורה בישיבה הקטנה, בלימוד סך מסוים של דפי גמרא, אותם התחייבתי ללמוד במשך השנה. ויהי לאחר שמחת תורה, נגשו אלי הגבאים ועדכנו אותי שלימוד דפי הגמרא מחייב לימוד פירוש רש"י, אין לחזור על אותו דף יותר מארבע פעמים ושאת דפי הגמרא הנלמדים בלאו הכי במסגרת הישיבה אי אפשר להחשיב במכסת הדפים שהתחייבתי ללמוד.

שאלתי את מרן שליט"א האם אני חייב לקבל תנאים , ש"צצו" רק לאחר שמחת תורה. הגר"ח השיב בכתב, בזה הלשון: "התנאים שאמרו לך הם דברי טעם ומסתברים"….

(בימים אלו יצא לחנויות ספרו החדש של הגרש"ב גנוט, 'מחשבה בפרשה', על סדר פסוקי חומש בראשית, ובו לקחי מוסר ותבונה, סיפורי מופת, עובדות מגדולי ישראל, הגיונות מחשבה ופניני תורה והלכה, בצירוף הליכות והנהגות ממרן הגר"ח קניבסקי שליט"א. הפצה ראשית: יפה נוף. קישור לרכישת הספר במשלוח ישיר: https://bit.ly/3tgKinj).