מסמכים שנחשפים מעלים סימני שאלה בהתנהלות של ח"כ ניר ברקת

תחקיר של אורי בלאו באתר "שומרים" שהיה חלק מחשיפת מיליוני מסמכי פנדורה מגלה כי כשניר ברקת נבחר לכנסת הוא העביר את מניותיו ל"נאמן עיוור" – אחיו אלי – וזאת בניגוד לכאורה להנחיות ועדת האתיקה של הכנסת. עוד מתברר כי אחת החברות שבה היו לו אחזקות בחרה להירשם ב"איי הבתולה" מדינה ללא מס חברות, ולא בישראל שבה המטה ורוב העובדים במשך השנים, כשניר ברקת מילא תפקידים ציבוריים, ובראשם ראש עיריית ירושלים וחבר כנסת מטעם הליכוד, הוא נשאל לא פעם על עסקיו והונו. הוא הצהיר שוב ושוב שהעביר את נכסיו לנאמנות עיוורת, ושאינו מעורב יותר בפעילות העסקית שהניבה לו הון של מאות מיליוני שקלים.

תחקיר של ארגון "שומרים" – השותף הישראלי של ארגון התחקירנים הבינלאומי ICIJ – שנפתח בעקבות הדלפת הענק "מסמכי פנדורה", מעלה כי רק לאחר היבחרו של ברקת לכנסת ב-2019, עברו מניותיו בקבוצת BRM – חברת האחזקות שלו ושל אחיו אלי ברקת – להיות רשומות על שמו של האח אלי, בנאמנות.

הבחירה דווקא באח כנאמן על המניות מעלה סימני שאלה, נוכח החלטה של ועדת האתיקה של הכנסת מ-2009. זו קובעת כי חברי כנסת אמנם יכולים להחזיק מניות בתאגיד כחלק מתיק מניות מבוזר, אבל חבר כנסת שהיה לפני כהונתו בעל שליטה או בעל עניין בחברה עסקית, נדרש למכור את המניות בתוך שישה חודשים מתחילת כהונתו "לאדם שאיננו קרובו", או למסור אותן לנאמנות עיוורת בחברת נאמנות ציבורית בלתי תלויה. העברת המניות של ניר ברקת לאחיו נראית כמנוגדת להנחיה זו.

דוברו של ברקת מסר בתגובה כי עם כניסתו של ברקת לכנסת, הסכם הנאמנות הקודם שהיה לו, שנעשה עבור פעילותו בעיריית ירושלים, "חודש והורחב". הדובר נשאל עד כמה יכול אדם להיות באמת "נאמן עיוור" על נכסי אחיו, והשיב: "לנאמנות עיוורת יש כללים המעוגנים היטב בחוק. אלי ברקת פועל בהתאם לחוק כמנהל הנאמנות העיוורת של אחיו".