מחקר חדש: התסמינים ארוכי הטווח של החולים נחשפים

לא רק מחלה קצרה: מעבר לתסמינים שנלווים להידבקות בנגיף הקורונה, חלק מהחולים חווים תסמינים שנמשכים גם אחרי ההחלמה, ושזכו לשם "לונג קוביד" (קורונה ארוכה).

בקרב מבוגרים, שיעור המחלימים הלוקים בתסמינים אלו עומד על כ-30% בחצי השנה הראשונה אחרי ההחלמה, כאשר בהמשך, אצל רובם, התסמינים נעלמים. אולם עד לאחרונה לא היה ידוע מה המצב בקרב ילדים: כמה ילדים סובלים מתסמינים חלקיים של קורונה ארוכה במשך חצי השנה הראשונה ובהמשך? מחקר שפרסם משרד הבריאות לאחרונה, הראה כי 11.2% מהילדים שהחלימו סבלו מתסמין זה או אחר של קורונה אחרי ההחלמה שלהם.

בין 1.8% ל-4.6% מהילדים נותרו עם תסמינים בחלוף שישה חודשים מהמחלה האקוטית, נכון לעת ביצוע המחקר. מידע דומה גם התפרסם במחקרים בעולם, שלפיהם אחד מכל שבעה ילדים חולים יחווה תסמין אחד לפחות של קורונה בחצי השנה הראשונה אחרי ההחלמה מהמחלה.

אלא שמחקר חדש שהתפרסם בבריטניה, מראה כי ייתכן שבניגוד למבוגרים – אצל ילדים, רק כ-%2 חווים תסמינים של קורונה ארוכה, כך מתפרסם הבוקר ב'ישראל היום'.

פרופ' רונית קלדרון מבית הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים מסבירה כי מה שהחוקרים עשו היה לבדוק לכמה ילדים יש תסמינים של קורונה ארוכה אחרי ההחלמה מהמחלה, אל מול ילדים שכלל לא חלו בה".

"הממצאים הראו משהו מעניין: כששואלים רק ילדים שהחלימו מהנגיף, מגיעים לכך שלשיעור לא קטן של כ-14% יש תסמינים של קורונה ארוכת טווח, בדגש על תסמין אחד. אבל לאחר שהציגו את אותה השאלה גם לילדים שלא חלו – גילו כי גם להם היה תסמין אחד של הקורונה.

"למעשה, מתוך 50 אלף ילדים מקרב הילדים שלא חלו, ל-53% מהם היה תסמין אחד, ובקרב הילדים שחלו השיעור עמד על 65%. כך היה גם ביחס לשני סימפטומים: בקרב ילדים שלא חלו הופיעו שני סימפטומים בשיעור של 16%, ובקרב ילדים שחלו הופיעו שני סימפטומים בשיעור של 30%".

בהמשך דבריה, מסבירה פרופ' קלדרון כי "מה שרואים זה את העובדה שחלק לא קטן מהתסמינים לא קשור דווקא לנגיף עצמו אלא לאווירה בכלל, לסגרים, לחובה בבידוד. כך למעשה, מספר הילדים שנפגעו וחוו קורונה ארוכה הוא נמוך מאוד. זו בשורה טובה".

"למעשה לא ברור עדיין למה יש את התסמינים האלו, לפחות אני לא מכירה, אבל אני שמחה לגלות שבניגוד לחששות הראשוניים – אצל ילדים זה לא באותה רמה כמו אצל המבוגרים, שם הפגיעה קשה יותר גם בתחום הזה. אגב, לא ידוע עדיין אם חיסון מונע את תופעות הקורונה ארוכת הטווח".

ד"ר ליאת אשכנזי, מנהלת מחלקת אשפוז יום במרכז שניידר לרפואת ילדים, מציינת כי "בכל הנוגע לשכיחות של הקורונה, יש לנו שני מחקרים משמעותיים מאנגליה ומחקר של משרד הבריאות בארץ, ושלושת המחקרים נעשו פחות או יותר באותה השיטה. מה שניתן ללמוד מהם, זה של־%4 מהילדים יתפתחו תסמינים של קורונה ארוכת טווח, שצריך לטפל בה".

לדבריה "יש כמה תסמינים מרכזיים, שהם: כאבים בחזה, חוסר שינה, עייפות וכבדות, קוצר נשימה, כאבי ראש שלא ניתן לטפל בהם במשככי כאבים רגילים. כמו כן, יש סחרחורות, כאבי שרירים, כאבי מפרקים, נשירת שיער.

אנו רואים גם תסמינים הקשורים למערכת העיכול של האדם, קרי הקאות, שלשולים, אובדן תיאבון, אובדן חוש הטעם והריח או הרחה של אוכל שרוף. בחלק מהמקרים ילדים מפתחים בררנות קיצונית באוכל, ולכן כמעט לא אוכלים כלום ויש אפילו ירידה קיצונית במשקל, של 20 קילוגרמים".

בכל הנוגע לשאלה מדוע בכלל מופיעה הקורונה הארוכה אחרי הסתיימות המחלה עצמה, מסבירה ד"ר אשכנזי כי אכן מדובר בשאלה לא פתורה.

לדבריה, "יש כל מיני הסברים. ההסבר הראשון שנתנו הוא שאלו דלקות בגוף – אבל אצלנו, כשאנחנו עושים בדיקות דם לילדים אנחנו לא רואים כלל שאריות של דלקת, ולכן ההסבר הזה נשלל. ההסבר היותר הגיוני הוא שיש פגיעה במערכת העצבים האוטונומית הקשורה ללב, לריאות, למערכים שונים שמפושטים בכל הגוף, ולכן יש גם כל כך הרבה תופעות לוואי.

"חשוב גם לציין כי אני לא מדברת על חולים קשה שהיו מאושפזים, שאצלם יש ממש פגיעה מורגשת באיברים. אני מדברת על אנשים שהיו חולים קל, או לא היו חולים בכלל, ואצלם יש את ההופעה של התסמינים האלו. לכן כאן השאלה היא מה קרה, ואנו מניחים שזה סוג של פגיעה במערכת העצבים ההיקפית הזו".

ד"ר אשכנזי מוסיפה: "לנו יש ניסיון של כמעט שנה, כי הקמנו את המחלקה בנובמבר שנה שעברה. על פי הניסיון שלנו, בטווח של שנה, 80% מהילדים מדווחים על הטבה או על היעלמות של התלונות והתסמינים, אולם אצל 20% יש עדיין תופעות ובעיות".

ד"ר אשכנזי מסבירה כי יש טיפולים טובים מסוגים שונים, ומציינת כי "יש שיגידו כי כיוון שהתסמינים נעלמים בסופו של דבר אז לא צריך לטפל, אבל זה לא נכון. אם יש לילד בעיות אכילה, הפרעות בתפקוד ודברים נוספים – אז חשוב לטפל. כשילד מגיע אלינו, אנו עושים לו בדיקה לברר אילו חוסרים יש לו באוכל, כי ילדים לא אכלו טוב השנה, וחלק בגלל הנגיף איבדו תיאבון.

אנו עושים פיזיותרפיה, וגם נותנים משאפים לילדים שיש להם קוצר נשימה, כי הוכח שזה עוזר לשליש מהילדים. יש לנו מגוון רחב של טיפולים, וכדאי מאוד להורים לפנות ולא להזניח, אם הילד שלהם מפתח תסמינים של קורונה ארוכה".

אם הילד שלי הפך חיובי אבל אין לו תסמינים, יש לי איך לסייע לו שלא יפתח בהמשך קורונה ארוכת טווח? "לצערי אין לנו דרך למנוע את ההופעה של התסמינים האלו. אין לנו כרגע מידע איך לעצור את ההופעה של קורונה ארוכת טווח, אם כי יש כל מיני מנבאים על קבוצות באוכלוסייה שיש להן יותר סיכוי לפתח את התופעה הזו. אבל חשוב להדגיש שאלו מחקרים ראשוניים ולא מספקים, ומעבר לכך יש מה לעשות ברגע שהילד מפתח את התסמונת הזו".