ח"כ אורי מקלב התייחס היום (שלישי) בוועדה לשירותי הדת היהודים לרפורמת הכשרות של השר מתן כהנא: "שר הדתות לא מעוניין בייעול הכשרות אלא כניסת צהר למערך הכשרות הלאומי".
מי משלם על מאות אלפי השקלים של הפרסום בעיתונות הרוסית?, כולנו משלמים על זה – המפעל מגלגל את כל העלויות של על הצרכנים. אותו פרסום עולה לבעל המפעל הרבה יותר מהכשרות.
הכשרות מבוססת על נאמנות מוחלטת של הצרכנים, אמר הרב מקלב והסביר, בשונה מבדיקות אחרות שניתן לבדוק לאחר מכן כשרות המזון מובנית בתהליך ייצור המזון, ואם אין נאמנות אין כשרות. בעלי המפעלים רוצים להגביר את הצריכה שלהם ומחליטים למכור מוצרים בכשרות – אף אחד לא מחייב אותם. החובה היחידה היא כי אם מוכרים מוצר כשר הרי שהרבנות הראשית תגדיר מהו דבר כשר ומהו לא.
הרבנות מביאה את הכשרות הבסיסית מה שטוב לאזרחי ישראל, אנחנו רוצים כשרות מחמירה יותר ואנחנו משלמים על זה. – הציבור החרדי משלם על המוצרים שלו יותר כי הוא רוצה כשרות מחמירה יותר. כל מי שרוכש בד"ץ מסתמך על הכשרויות של הרבנות. ואת זה הרפומה שלכם לא מונעת. בנוסף, כאשר המוצר בכשרות הוא מיוצר בכמות גדולה יותר לצרכנים רבים יותר וממילא זה מוזיל את המחיר.
דווקא שר הדתות הנוכחי, אם היה רוצה היה יכול להביא את השינויים הנדרשים, אך קידום הרפורמה הזו מוכיחה כי לא הכשרות בראש מעייניו ולא ייעול המערכת אלא כניסת גופי כשרות מקלים כמו ארגון צהר וכדומה למערך הכשרות הלאומי. מי משלם על מאות אלפי השקלים של הפרסום בעיתונות הרוסית?, כולנו משלמים על זה, המפעל מגלגל את כל העלויות של על הצרכנים. אותו פרסום עולה לבעל המפעל הרבה יותר מהכשרות, ואם כדברכם שהוא מטיל על הציבור אז כולנו משלמים את זה.
ח"כ מקלב תקף את יו"ר הועדה על הצגת המוצרים בדיון הקודם ואמר, כל המוצרים שהצגת אילו מוצרים שהכשרות עליהם אינה בכדי, אילו מוצרים שיש להם מגע כזה או אחר עם מזון, ובאופן המעשי הצרכן לא משלם על זה אפילו לא אגורה אחת, כפי שכל מפעל משלם למעבדות לבדיקת הערך התזונתי או הסכרת כך הוא משלם גם לגופי הכשרות בשביל להגדיל את היקף הצרכנים שלו.
