משרד הבריאות: יש קשר בין החיסון לדלקת בשריר הלב

משרד הבריאות מפרסם הבוקר (שישי) את סיכום הממצאים על אירועי דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס) עם או בלי דלקת במעטפת הלב (פריקרדיטיס) שאירעו בסמיכות לקבלת חיסונים תוצרת "פייזר" נגד נגיף קורונה. העבודה התפרסמה בירחון המדעי המוביל New England Journal of Medicine, לדברי משרד הבריאות מדובר "בעבודה הגדולה בעולם בנושא זה המתייחסת לאוכלוסייה הכללית החל מגיל 16".

פרסום המחקר מגיע בעקבות דיווחים על ארועי דלקת בשריר הלב מינה המשרד צוות אפידמיולוגי מורחב לבחינת קשר אפשרי בין האירועים לחיסון. הצוות הוקם לאחר שוועדת בקרה ואיכות העלתה חשד לקשר והציגה את מסקנותיה למנכל משרד הבריאות.

הצוות האפידמיולוגי המורחב כלל 3 צוותים מקצועיים: צוות 1: מומחי בריאות הציבור מהאגף לאפידמיולוגיה. צוות 2: מומחים מהמרכז לבקרת מחלות. צוות 3: מומחים מהאקדמיה – צוות חיצוני בלתי תלוי שלושת צוותי המומחים ביצעו בדיקה אפידמיולוגית מעמיקה ועבדו במשולב, במסגרת תהליך ניתוח נתוני המעקב אחר התחלואה והממצאים.

למשרד הבריאות דווחו 136 מקרים של מיוקרדיטיס (נכון לתאריך 21/05/31) שארעו בסמיכות לקבלת החיסון והוגדרו כמאומת או משוער על פי הגדרת ברייטון. המקרים דווחו בעיקר בסמיכות למנה השניה, 101 גברים ו-16 נשים, 95 מקרים אירעו תוך 7 ימים מקבלת החיסון, 7 אירעו תוך שבועיים, 6 מקרים תוך שלושה שבועות ו-9 מקרים ארעו תוך 4 שבועות מקבלת החיסון.

6 מקרים עם מחלות רקע (יתר לחץ דם, עישון, אסתמה, הפרעות ברמות השומנים בדם, סכרת, מיוקרדיטיס, פריקרדיטיס, תסמונת המעי הרגיז, שיתוק מוחין, הפרעת דחק פוסט טראומטית, חוסר באנזים G6PD). 116 מקרים שוחררו מאשפוז והופנו להמשך מעקב בקהילה. מקרה פטירה אחד – מקרה קשה מאוד של דלקת בשריר הלב בצעירה בשנות ה-20 לחייה.

בעבודה נימצא קשר בין החיסון לדלקת שריר הלב שהייתה עם הסתמנות קלינית קלה ברוב המכריע של המקרים ואירעה בשכיחות מירבית של 1:6637 בנערים ובגברים צעירים בגילאי 16-19 בסמיכות לקבלת המנה השנייה. קשר זה הולך ונחלש ככל שגיל המתחסן עולה.

לסיכום כתבו: "ישנו סיכון מוגבר לפתח דלקת בשריר הלב בסמיכות לקבלת מנה שניה של החיסון נגד נגיף קורונה החדש תוצרת פייזר. הסיכון הינו בעיקר בנערים וגברים צעירים. מדובר בתופעה יחסית נדירה קשר זה הולך ונחלש ככל שגיל המתחסן עולה. כמו כן, רוב המקרים הינם קלים".

המאמר שפורסם מסכם עבודה של צוות קליני מגוון מבתי החולים הדסה, שערי צדק והאוניברסיטה העברית, וכן שלושה צוותים אפידמיולוגיים שניתחו את הנתונים: מומחים מהאגף לאפידמיולוגיה ומהמרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות, וצוות אפדימיולוגים מומחים בלתי תלויים מהאקדמיות; הטכניון אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת ת"א".