רוב הציבור בעד חרם על ה'לא מחוסנים'

רוב הציבור (59%) סבור כי יש לאסור כניסה למקומות ציבוריים ולגבות תשלום על טיפול רפואי בקורונה (57%) על אלו שלא התחסנו מסיבות שאינן בריאותיות.

כמחצית (51%) אף תומכים בשלילת קצבת אבטלה ממי שמסרבים להתחסן או להיבדק. עם זאת הרוב (60%) סבורים שגם כשיש מחסור במכונות אקמו אין להעדיף מחוסנים על סרבני חיסון.

הנתונים עולים ממדד הקול הישראלי של המכון הישראלי לדמוקרטיה.

המדד מראה פערים משמעותיים בין יהודים לערבים, כאשר תמיכת היהודים בכל הסנקציות גבוהה מזו של הערבים.

הציבור חלוק האם המגבלות למניעת הידבקות בקורונה תואמות את המצב: 42% סבורים כי הן מתאימות, בעוד שיעור נמוך במעט (39%) ציינו כי הן חמורות פחות מהדרוש. 14% בלבד השיבו כי ההגבלות חמורות מדי.

סדר עדיפויות לשנה הקרובה: בעוד שמעל מחצית מהציבור הערבי (53%) דירגו את המאבק בפשיעה בחברה הערבית כמשימה המרכזית של הממשלה בשנה הקרובה, הרי שבראש סדר העדיפויות של הציבור היהודי נמצאת המשימה של ייצוב המשק והכלכלה (35%). יש לציין כי בשלושת המחנות הפוליטיים בתחתית הסולם נמצאת החתירה להסכם עם הפלסטינים (שמאל 8.5%, מרכז 6%, ימין 1%).

הסכנה האיראנית: על רקע העובדה שאיראן עומדת כנראה להשיג בקרוב יכולת גרעינית, 45% מהציבור סבורים כי צדקו אלו שתמכו במתקפה צבאית על איראן בשלבים מוקדמים של הפיתוח, בעוד מעט יותר מרבע (27.5%) חושבים כי צדקו אלו שטענו שצריך להגיע עם איראן להסדר שימנע התקדמות ליכולת גרעינית.

אם לאיראן תהיה יכולת גרעינית, חלק גדול יותר מהציבור (47%) סבורים כי קיימים סיכויים נמוכים שישראל תותקף בנשק גרעיני במקרה של עימות חזיתי, לעומת 37% החושבים כי יש הסיכויים לכך גבוהים. שיעור גבוה אינם יודעים.

שנה להסכמי אברהם: רוב בציבור (61%) סבורים כי הסכמי אברהם עם בחריין ואיחוד האמירויות שלאחרונה מלאו שנה לחתימתם מילאו את הציפיות שתלו בהם. פילוח לפי מחנות פוליטיים מעלה כי שיעור הסבורים כך בימין הוא הגבוה ביותר (71%) בהשוואה למרכז ולשמאל (58% ו-55%) אולי משום שעל ההסכמים מצד ישראל חתם ראש הממשלה הקודם נתניהו. בתוך כך, פחות מחמישית (18%) סבורים כי נאומו של ראש הממשלה בנט באו"ם היה טוב או מצוין.