אזור תעשייה עצום ומתוכנן היטב מהתקופה הביזנטית, ובו מפעל מרשים ביותר לייצור יין – הגדול ביותר המוכר בעולם מהתקופה, נחשף בעיר במהלך השנתיים האחרונות.
המפעל כולל חמש גיתות יין מרהיבות, מחסנים ליישון היין ולשיווקו, כבשנים לצריפת קנקני החרס שבהם אוחסנו הנוזלים, עשרות אלפי שברי קנקני חרס וקנקנים שנמצאו בשלמותם, דרכי גישה מסודרות בין המתקנים, ועוד.
חשיפת המפעל נעשתה במסגרת בחפירת ענק שמנהלת רשות העתיקות כחלק מיוזמת רשות מקרקעי ישראל להרחבת העיר.
שתיית יין היתה מקובלת מאוד בעת העתיקה, לילדים ולמבוגרים כאחד. מאחר שהמים לא היו תמיד סטריליים וטעימים, נהגו גם להשתמש ביין כמין "תרכיז" לשיפור הטעם, או כתחליף למי השתייה. כל אחת מהגיתות שנחשפו, השתרעה על שטח של כ225 מ"ר. סביב רצפת הדריכה, שבה דרכו על הענבים ברגליים יחפות כדי למצות מתוכם את הנוזל, נבנו תאים לתסיסת היין, ולידם – שני בורות לאיסוף היין, שצורתם מתומנת.
בין הגתות התגלו ארבעה מחסנים גדולים, שהיוו את היקב של המפעל. יישון היין נעשה בתוך קנקנים מאורכים, המוכרים בשם 'קנקני עזה'. הקנקנים עצמם, שחלקם התגלו בשלמותם ועוד עשרות אלפי שברים שלהם התגלו בחפירה, יוצרו באתר בכבשנים גדולים.
"'יין עזה ואשקלון' נחשב למותג היין האיכותי של העולם העתיק, קצת בדומה לתפוזי 'JAFFA' מישראל, ששמם יצא למרחוק", מסבירים הארכיאולוגים. "הכלים והיין שיוצרו ביבנה זכו לתהילה בינלאומית והגיעו לאירופה ולאפריקה. כולם ידעו שמדובר במוצר ארץ-ישראלי, וכולם רצו עוד ועוד מהטוב הזה. היין – שהיה ברובו יין לבן, קיבל את שמו מכיוון ששווק דרך נמלי עזה ואשקלון. עד כה, הכרנו אתרים אחרים שבהם יוצר היין בשפלת החוף הדרומי, אך כעת, נראה שמצאנו את מרכז הייצור העיקרי של היין היוקרתי. מכאן- יצאו כמויות מסחריות לנמלים, ומשם- לרחבי אגן הים התיכון או העולם העתיק".
בחפירה ביבנה נחשפו גתות נדירות, קדומות אף יותר – מהתקופה הפרסית – לפני כ-2,300 שנה. "במשנה מסופר, כי לאחר חורבן ירושלים, נדדה ההנהגה היהודית ליבנה, וכי חכמי יבנה ישבו בכרם ולמדו תורה. מציאת גתות באתר בתקופה הפרסית – לפני 2,300 שנה, ובתקופה הביזנטית – לפני 1,500 שנה, לצד הטקסט התלמודי, עשויה, אולי, לרמז על רצף בקיומה של תעשיית יין באתר לאורך מאות רבות של שנים", אומרים הארכיאולוגים.
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות ציין כי "חפירת יבנה היא מגה-חפירה של רשות העתיקות המשתרעת על גבי עשרות דונמים, בהשתתפות מאות פועלים ועשרות אנשי צוות ומומחים קבועים. כגוף שמבקש לחבר את הציבור למורשת הארץ, אנו משלבים בחפירה מאות בני נוער, תלמידי מכינות ואת תושבי יבנה. הארכיאולוגים שלנו עושים עבודת קודש בחשיפת פרקים לא ידועים בסיפורה של הארץ, תוך עבודה מאמצת בחום ובקור. אני מברך על שיתוף הפעולה עם רשות מקרקעי ישראל ועיריית יבנה, שיאפשר את הצגת חלק מממצאי החפירה המרשימים לציבור הרחב ושילובם בפארק ארכיאולוגי".
