ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ מיכאל ביטון, אישרה היום את הסעיפים המבקשים לשנות את הסדרי החניה ברשויות המקומיות, מתוך פרק התחבורה בחוק ההסדרים. האישור היום התאפשר לאחר מספר דיונים שקיימה הוועדה בהצעה ולאחר שהוכנסו בה שינויים, בהתאם לדרישת היו"ר ביטון וחברי הוועדה.
בהתאם לכך נקבע היום כי המחיר המרבי על חניה, שעומד היום על 6.3 שקלים לשעה, יבוטל החל מתחילת השנה הבאה, ועיריות יוכלו לקבוע מחיר בהתאם למדיניותן. עירייה שהחליטה לקבוע את מחיר החנייה בהתאם למחיר המרבי, ולא נקבה במחיר מוחלט, תמשיך לגבות 6.3 שקלים לשעה, צמוד למדד, עד שמשרד התחבורה יקבע תקנות בעניין.
באשר לביטול חניה חינם לתושבים בכל רחבי העיר והגבלתה לאזור המגורים בלבד, נקבע כי ההוראה תחול רק ברשויות בהן מעל 40 אלף תושבים. הרשויות הללו יצטרכו להסדיר, תוך שלוש שנים, אזורים בהם יוענק פטור מתשלום חניה לתושב אותו אזור בלבד. רשות שלא תסדיר את אזורי החניה לא תוכל לפטור את תושביה מתשלום, או לחילופין לא תוכל לגבות תשלום על חניה. שרת התחבורה, בהתייעצות עם שרת הפנים, תהייה רשאית בזמן הזה לקבוע תנאים ואמות מידה לקביעת אזורי חניה, ואלו יחולו על רשויות שלא יסדירו את הנושא תוך שלוש שנים.
בדיון היום ביקש ח"כ סמי אבו שחאדה ביקש להסתייג מההצעה לבטל את קביעת המחיר המרבי, ואמר כי ישראל היא לא לונדון או ניו יורק, לא באיכות התחבורה הציבורית ולא ברמת ההכנסה לנפש. לכן הוא הציע כי התעריפים יקבעו לא על ידי הרשויות, אלא על ידי שרת התחבורה או באישור ועדת הכלכלה. רכז תחבורה באגף התקציבים באוצר, דניאל מלצר, אמר בתגובה כי בגלל שהחניה לא מתומחרת נכון נוצר גודש במרכזי הערים, ואם נמתין עד שהתחבורה הציבורית תהייה מושלמת נפספס צעדים שיכולים להשפיע על המצב. הצעתו של ח"כ אבו שחאדה לא התקבלה, והוא ביקש להעלותה במליאה.
ח"כ אורי מקלב ביקש להתייחס לפער בין המחיר ישלמו תושבי העיר לבין מחיר שייגבה מתושבי חוץ, והזהיר מהפקעת מחירים ומפגיעה בתושבי חוץ. הוא הזכיר כי הציע שהפער יעמוד על 20-25 אחוז. היו"ר ביטון אמר בתגובה כי שוחח עם נציגי הרשויות וכי הם מעוניינים בפער מעט גדול יותר, וביקש לקבוע אותו על 30%. הוא הוסיף כי ההצעה לא תפתור את כל בעיית הפקקים, אך תסייע בהורדת עומסים מלב הערים ותאפשר חניה חינם לתושבי הערים בשכונות המגורים שלהם, שהיא מרחב החיים שלהם.
לפיכך אישרה הוועדה כי רשות מקומית שתקבע הסדר חניה שכולל מחיר שונה לתושב ולמי שאינו תושב, תחויב להגביל את הפער הזה בעד 30%. רשות שתחליט שלא לגבות כלל תשלום על חניה לא תוכל לגבות גם מתושבי חוץ, אך אם נתנה פטור מסוים לתושביה, בחלק מהזמן, אז תעריף החניה שישלם תושב חוץ לא יעלה על תעריף המינימום שתקבע הרשות לתושב פנים. ח"כ איתן גינזבורג התנגד לכך ואמר כי זו התערבות גדולה מדי בסמכויות הרשויות המקומיות. הוא הציע לאפשר חופש בעניין זה לרשויות, ואמר כי גם לרשות יש אינטרס שיבואו אליה תושבי חוץ כדי להגביר את פעילות הכלכלה העירונית.
ח"כ אופיר כץ התייחס לכך שלרשויות ניתנו 3 שנים להשלים את ההסדר, והביע חשש מכך שבשל הזמן הרב שיחלוף יהיו רשויות שישכחו לטפל בנושא. הוא הציע כי חצי שנה לפני תום המועד שניתן לרשויות לקבוע הסדרי חניה בעצמן ישלח להן משרד התחבורה תזכורת והצעתו התקבלה.
כמו כן, במהלך הדיון ביקש מלצר להבהיר כי לאחר תום 3 שנות ההיערכות ולאחר ששרת התחבורה תקבע אמות מידה לקביעת אזורי חניה, רשות שתרצה לשנות את ההסדר שקבעה תצטרך להתאימו לאותן אמות מידה שתקבע השרה. היו"ר ביטון סיכם ובירך על עוד נושא בפרק התחבורה אותו מאשרת הוועדה מתוך חוק ההסדרים, לקראת אישור תקציב המדינה.
עוד אישרה ועדת הכלכלה היום לקריאה שנייה ושלישית, את הסעיפים העוסקים בהגברת אכיפה בנתיבי תחבורה ציבורית, מתוך פרק התחבורה בהצעת חוק ההסדרים. ההצעה נועדה להסמיך גם פקחים לאכוף, באמצעות מצלמות, נסיעה שלא כדין בנת"צים. מהלך שנועד לאפשר הקמת יחידה מיוחדת של משרד התחבורה שתאכוף עבירות בנ"תצים.
האישור התאפשר לאחר שבישיבות הקודמות סוכמו שינויים שביקשה הוועדה להכניס בהצעת החוק, לפיהם משרד התחבורה יחל בתחילה את האכיפה רק בדרכים הבין עירוניים, כאשר עד 31 בדצמבר 2022 יוכלו הרשויות להתארגן. לאחר מכן שרת התחבורה תהייה רשאית לפנות לרשויות ולבקש שיבצעו אכיפה, תוך 18 חודשים מפנייתה. הרשות תתייחס לפניה בתוך 180 ימים ותצטרך להתחיל את האכיפה תוך 18 חודשים מיום פניית השרה. אם הרשות תסרב או לא תשיב, אז יהיה משרד התחבורה רשאי לבצע את האכיפה בתחומה. כמו כן, רשות שסמכויותיה הועברו למשרד התחבורה תוכל, בכל עת, לבקש להשיב לה את סמכויות האכיפה.
באשר לייעוד כספי האכיפה ברשויות המקומיות – לבקשת הוועדה הורחבו מעט המטרות שלשמן ניתן לעשות שימוש בכספים, והן תכלולנה: תפעול ותחזוקת תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והוצאות שנועדו להפחתת שימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית. עם זאת, בעניין זה הביעו ח"כ יסמין פרידמן וח"כ בועז טופורובסקי התנגדות בישיבה הקודמת, ודרשו לאפשר שימוש בכספים גם לטובת בטיחות בדרכים. ח"כ פרידמן התייחסה לכך גם היום, ואמרה כי היא דורשת ש-15% מהכספים יופנו לבטיחות בדרכים.
בעקבות זאת לחץ היום היו"ר ביטון למצוא גם לכך פתרון, ואמר כי בעבר היה לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים תקציב של 44 מיליון שקלים בשנה, שעם השנים ירד לשמונה מיליון שקל בשנה. בעקבות זאת הוחלט כי 50% מההכנסות, בניכוי הוצאות האכיפה, ישמשו את הרשות לכל מטרה. 35% מהכספים ישמשו, כאמור, לתפעול ותחזוקת תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והוצאות שנועדו להפחתת שימוש ברכב פרטי ועידוד תחבורה שיתופית. 15% מהכספים ישמשו לבטיחות בדרכים בכל מקום בו פועלת תחבורה ציבורית, נתיבי אופניים והולכי רגל, בתיאום עם הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.
בתום הדיון סיכם היו"ר ביטון ואמר: "אנחנו מברכים את שרת התחבורה על עוד פרק של המשרד בחוק ההסדרים, שעובר בוועדת הכלכלה. אנחנו שמחים על גמישות באפשרות לשימוש בהכנסות גם לבטיחות בדרכים". היו"ר ביטון ציין כי מדובר בהישג של ח"כ טופורובסקי וח"כ פרידמן ושל כלל חברי הוועדה, וביקש ממשרד התחבורה לבצע בדיקה מהירה של כספי הבטיחות בדרכים לרשויות המקומיות, ולתת מענה לכך כבר בתקציב הקרוב, שכן הכסף הזה מציל חיים.
