המשנה ליועהמ"ש, קמניץ קבע היום בועדה שמכינה את רפורמת הכשרות של ליברמן וכהנא: "גם כשרות שתאושר ע"י שלושה רבנים ולא ע"י הרבנות הראשית תהיה רשאית להתמודד במכרזים ממשלתיים"
עו"ד קמניץ דחה את הטענה שהאפשרות שרבני ערים יוכלו לתת כשרות בכל מקום עוד בתקופת המעבר תפגע בתחרות
יו"ר הוועדה ח"כ יוליה מלינובסקי אמרה: "סיימנו עכשיו דיון של 8 שעות על רפורמת הכשרות, לאחר שעברנו על כל התיקונים הנדרשים הנוסח הסופי יפורסם ביום ראשון. ביום שלישי הבא נערוך את הדיון האחרון שיעסוק בהסתייגויות של חברי הכנסת ואז נצביע על החוק. הרפורמה שתייעל ותסדיר את מערך הכשרות תעבור ותעלה לקריאה שנייה ושלישית במליאה".
מתוך הסעיפים העיקריים שבהם נידונו, עלה הסעיף שיאפשר בתקופת המעבר – עד שתחול הרפורמה וכל תאגיד יוכל להצטרף – שרבני ערים יוכלו כבר לתת כשרות גם בערים אחרות. לטענת חברי כנסת, סעיף זה ייפגע בתחרות שכן רב עיר שיש אחיזה בתאגיד כשרות קיים יוכל בשנה זו לבסס את האחיזה שלו בכל הארץ ועת יחול הרפורמה הוא כבר יהיה ביתרון על כל התאגידים האחרים.
נציג רשות התחרות, משה לאו אמר בדיון שלדעתם אין במקרה כזה לקונה ופגיעה בשוק התחרות.
ח"כ אבי מעוז טען: כאשר יש קשר של רב נותן כשרות לארגון רבנים מסוים, שעכשיו מתארגן כגוף נותן כשרות בשנת המעבר, ואותו רב שהוא קשור לאותו גוף כנשיאו או כל קשר אחר, מתחיל לתת הכשרים ברחבי הארץ, ואותו גוף שעסוק בלבנות את עצמו ילך אחרי אותו רב לאותם עסקים – זו פגיעה מהותית בתחרות. איך אפשר לומר שלא?"
סעיף נוסף שנדרש לעיונו של המשנה ליועהמ"ש עסק בכך שלאחר שתעבור הרפורמה יהיו תאגידי כשרות שיוכלו לפעול שלא על תקני הרבנות הראשית אלא בתקן כשרות שייתנו שלושה רבנים – האם תאגידים אלו יוכלו גם להתמודד בועדת מכרזים ע"מ לספק מזון למשרדים ממשלתיים, בתי ספר, רשויות מקומיות וכדו'
המשנה ליועהמ"ש עו"ד ארז קמיניץ, השיב בדיון לטענות כי החוק מעצמו קובע שבמכרזים של גופים ממלכתיים לגופי כשרות של 3 רבנים תהיה אותה זכות כמו לגופי כשרות שפועלים על פי תקן רבנות. כמו"כ טען כי המציאות שרבני ערים יוכלו מיד עם העברת החוק (ללא תקופת מעבר) להעניק כשרות בכל הארץ, אינה פוגעת בתחרות.
ח"כ יעקב אשר זעם: "איך אתם מחייבים מוסד לקנות מזון בכשרות ירודה? הרבנות תפסול את המזון וועדת המכרזים תחייב את המוסד לקנות את זה בגלל מחיר, זה פשוט מסיון!"
ח"כ אבי מעוז אמר: "אנחנו המחוקקים שאלנו שאלות והצבענו על לקונות, ואומרים לנו שכשיהיה בעיה במקום מסוים, בית ספר עם בעיה או רב שמפר תחרות או מועצה דתית שנותנת כשרות במקום רחוק, נתמודד. כלומר המשנה ליועמ"ש אומר לא נורא שיש פרצת, ואז נטפל בזה. אני כמחוקק לא מקבל את זה".
עו"ד עמיחי פילבר לשעבר מנהל תחום כשרות במשרד לשירותי דת, העיר בדיון כי עפ'י החוק החדש מועצות דתיות מוסמכות לא יגבו אגרות בסכום קבוע אלא יגבו מבית העסק מחיר לפי העלויות של הכשרות. "המשמעות היא שבמרכז בערים שיש הרבה עסקים המחיר יהיה זול ובפריפריה בעיקר במועצות אזוריות המחירים יעלו במאות אחוזים, זה יוצר חוסר שוויון בין עסקים דומים רק בגלל שהן פועלות באזור מסויים".
סעיף נוסף שגרר ויכוח בוועדה נגע לכך שהמחוקק קובע כי בכל הנוגע לעניין כללי התנהלות שנוגעים לשעות נוכחות משגיח, יוכל שר הדתות לקבוע בעניין רק בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדה של הכנסת.
ח"כ יעקב מרגי אמר כי: "מי שקובע שעות השגחה אלו הרבנים וגם את התקנים הם שקובעים. מילא היה מדובר כאן במשהו שקשור להתנהלות כלכלית של המועצות הדתיות – זה קיים בעוד תחומים. אבל איפה מצאנו בעוד חוק ששר האוצר הוא זה שייקבע בכאלו כללי התנהלות של שעת משגיח. מה הוא קשור ומה הוא מבין?"
ח"כ אורי מקלב שבקיא בכל סעיפי רפורמת הכשרות והצליח לשנות בה סעיפים רבים תקף: "הפכתם את שר הדתות לסמרטוט של שר האוצר. זו דרישה פוליטית ולא מקצועית. זו לא רפורמה של השר לשירותי הדת אלא של האוצר, זו רפורמה של ישראל ביתנו ששר הדתות מתחיל להאמין בה. אתם רואים הכל רק דרך הכסף, אין לכם ערכים אחרים מלבד צמצום הגירעונות, אתם בהחלטה זו מכריחים את הציבור לעבור על דתו, אתם מעבירים אותנו על דתנו ואמונתנו, אך אני מודיע לכם פה, הציבור יצום ולא יאכל נבלות וטריפות".
עוד עלה בדיון כי באם לאחר מעבר החוק לא תקבע מועצת הרבנות הראשית תקן כשרות כפי שהרפורמה תחייב, גופי המועה"ד לא יוכלו לתת כשרות אלא עפ"י תקני כשרות של הממונה.
ח"כ משה טור-פז : "הוספנו לחוק את האפשרות להחמיר בתקן הכשרות כך שמי שיחפוץ ברמה הלכתית גבוהה יותר יוכל לעשות זאת. הסרנו את מגבלת גודל הרשות בה פועלת המועצה הדתית שתוכל לתת הכשר גם לרשות אחרת ובכך אפשרנו תחרות הוגנת בכל רחבי הארץ".
