עשרות מיליארדים לתוכניות מקיפות: הממשלה אישרה הערב (ראשון) את תוכנית החומש החדשה לפיתוח החברה הערבית ואת התוכנית למאבק בפשיעה לקראת העברת תקציב המדינה בחודש הבא. כך פורסם בYNET.
התוכנית, שתוקצבה ב-30 מיליארד שקל, אושרה לאחר שבועות של דיונים והפקת לקחים מתוכנית החומש הקודמת תכלול גם מענה לתחומי הבריאות, הרווחה, המגזר השלישי, חקלאות, צעירים ופריסת סיבים אופטיים. הממשלה הקימה צוותים מקצועיים ייעודיים שיעסקו בתעסוקה, היי טק ורשויות מקומיות, ולראשונה יינתן מענה גם לצרכים של האוכלוסייה הערבית ביישובים מעורבים.
תוכנית החומש נקראה בערבית תאקַדּום, קידמה בעברית. זאת, לאחר שבמפלגת רע"ם רצו לקרוא לה נהאדה – שם המזוהה עם ארגון האחים המוסלמים – אך לבסוף הוחלט לוותר עליו. בממשלה ציינו כי בוצעה "עבודת מטה נרחבת תוך שיתוף פעולה מלא עם המשרדים הרלוונטיים, הרשויות המקומיות, ארגוני המגזר השלישי, מכוני המחקר ושיתוף הציבור, על מנת להביא לצמצום פערים בין החברה הערבית לאוכלוסייה הכללית ולהביא לקידום, שגשוג ושילוב מלא בחברה".
9.4 מיליארד שקל, כמעט שליש מתקציב התוכנית כולה, יופנו לחינוך, ו-3 מיליארד לענף התחבורה. תחום הדיור תוקצב ב-2.8 מיליארד שקל והרשויות המקומיות ב-1.7 מיליארד. ענף התעסוקה יתוקצב ב-1.4 מיליארד שקל ותחום התרבות והספורט יתוקצב ב-1.05 מיליארד. הייטק, בריאות ורווחה יתוקצבו בכ-600 מיליון שקל כל אחד, הגנת הסביבה ב-550 מיליון שקל, ביטחון פנים ב-85 מיליון והנגשה דיגיטלית ב-65 מיליון.
השרה לשוויון חברתי, מירב כהן, אמרה כי "אחרי חודשים של עבודה מסביב לשעון, אישרנו תוכנית היסטורית בממשלה. בחמש השנים הקרובות נוציא אל הפועל פרויקטים בהיקף של 30 מיליארד שקלים: משיפור לימודי העברית ובניית כיתות לימוד, דרך סלילת כבישים ושיפור התחבורה הציבורית ועד הקמת מוסדות תרבות ואומנות. אני מאמינה שתוכנית זו תספק תקווה להרבה מאוד אנשים שחיים בישראל ובסופו של יום גם תפחית את תופעת האלימות והפשיעה. לא ניתן למגר אלימות רק באמצעות שוטרים ושופטים, יש לייצר עבור אותם צעירים שכיום מידרדרים לפשע אלטרנטיבה טובה יותר".
מצלמות, אכיפה כלכלית ומאבק בפרוטקשן: התוכנית למאבק בפשיעה
במקביל, הממשלה אישרה את התוכנית למאבק בפשיעה בחברה הערבית, שתוקצבה ב-2.5 מיליארד שקל. בין המטרות שהוצבו: פירוק ארגוני פשיעה והפחתת האמצעים הכלכליים שעומדים לרשותם, העלאת תחושת הביטחון האישי והקטנה משמעותית של מספר כלי הנשק. יחד עם זאת, בממשלה מתכננים להגביר את שיתוף הפעולה עם נציגים מהחברה הערבית לצד הגברת האמון במערכת אכיפת החוק.
התוכנית תפעל במקביל ל"מבצע החירום" שמוביל סגן השר לביטחון הפנים יואב סגלוביץ', ותכלול גם פעולות תיאום בין המשרדים השונים, חקיקה, והקמת צוותים לטיפול ממוקד באמל"ח ובפשיעה כלכלית. בין הצעדים המתוכננים: רישות של עכו ולוד במצלמות בדומה לעיר העתיקה בירושלים, כך שיהיה ניתן להפעיל סיירים ומוקדנים שיעזרו לנטר את הפשיעה. כמו כן, הממשלה מתכננת לשנות את החקיקה בכל הנוגע לפרוטקשן – ולעקוב מקרוב אחר "חברות השמירה" הפרטיות ביישובים הערביים.
לצד זאת, במשטרה מתכננים להוסיף 800 תקנים לכל היחידות, ולגייס שתי פלוגות מג"ב רק לאזור באר שבע. כמו כן, עשרות מצלמות ורחפנים ישדרו למשטרה בזמן אמת כדי להתמודד עם הפשיעה.
בנוסף, הממשלה מתכננת לחזק את שרשרת האכיפה דרך תיקוני חקיקה, לשים דגש על אכיפה כלכלית לצד האכיפה הפלילית, ולהגביר את המשילות ויכולת ההתמודדות של הרשות המקומית מול הפשיעה. כמו כן, מתוכנן גם טיפול ממוקד בצעירים ערבים שלא נמצאים במסגרת קבועה של עבודה או לימודים, דרך מענים חינוכיים, רצף שיקומי וחיזוק החוסן הקהילתי.
"2.5 מיליארד זה המון כסף", אמר השר לפיתוח אזורי עיסאווי פריג'. "אם נניח ניקח את כפר קאסם ונלך למשפחות המיועדות ונטפל, בכל יישוב ניקח את הרשימות וניתן טיפול נקודתי, ככה נסכל את הפשע. אם נעבוד ממוקד, תוך שנה נחסל את הפשיעה".
ראש הממשלה נפתלי בנט אמר עם אישור התוכנית כי "זו לא משימה במעמד צד אחד ולא משימה רק של הממשלה. זה יעד משותף של ממשלת ישראל עם הציבור הערבי. המדינה תעשה את שלה, אבל הרחוב הערבי חייב להירתם גם הוא. זה לא יהיה קל, אבל אנחנו חייבים להצליח". השר לביטחון הפנים, עמר בר-לב, הוסיף: "האלימות והפשיעה ברחוב הערבי הן איום על מדינת ישראל. משפחות הפשע בחברה הערבית אוחזות בגרון של המגזר, ועיקר המטלה האופרטיבית תהיה מונחת לרגלי המשרד לביטחון הפנים, אך ההחלטה הזאת רותמת את הממשלה כולה להתגייס באמצעות מנגנונים רבים שנקים למטרה החשובה הזאת. אומנם מדובר בתוכנית חומש, אבל אם הבלימה והצמצום לא יתחילו לקרות ב-2022, הם לא יקרו גם אחרי זה. לכן המבחן של כולנו יהיה ב-2022".
שר המשפטים גדעון סער: "יש היום שלטון של פחד במגזר הערבי. המטרה חייבת להיות פירוק ארגוני הפשיעה. הנושא הזה הוא נושא של ביטחון לאומי במובן הרחב של המילה. אנחנו חייבים להצליח במערכה הזאת, כי אם לא – החברה שלנו תהיה בסכנת התפוררות מבפנים".
