מס המיליארדרים המוצע יגיייס 275 מיליארד דולר מ-10 האנשים העשירים ביותר בלבד, כך לפי הערכה שפרסם אתמול (שלישי) הכלכלן גבריאל זוקמן, אחד התומכים הבולטים במיסוי עושר, בחשבון הטוויטר שלו. לפי ההערכה המס יגייס חצי טריליון דולר מכל המיליארדרים שיחול עליהם.
זוקמן פרסם את הנתון על רקע הדיונים המתמשכים על שימוש במס המיליארדרים, על מנת לממן את התכנית הכלכלית של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן להשקעה בביטחון סוציאלי ואקלים. במקביל הושגה הסכמה על מס חברות מינימלי של 15%, בהתאם להחלטת מדינות ה-OECD אותה הוביל הנשיא ביידן ושרת האוצר ג'נט יילן.
לפי פרטי ההצעה (שפרטיה הסופיים טרם פורסמו), מיליארדרים יצטרכו להעריך את שווי הנכסים הסחירים שלהם, כמו מזומנים, אגרות חוב ומניות, ואת הערך שלהם כשהם נקנו, ולשלם מס חד פעמי עליהם (במידה והמניות מוחזקות בידי מקים החברה מיום הקמתה, השווי המקורי שלהם הוא אפס).
לאחר מכן, כל שנה תוערך העלייה או הירידה השנתית בערך הנכסים האלו, ולשלם מס רווחי הון על העלייה, או לקבל ניכוי על ההפסדים.
על פי הדיווח באתר 'דבר', מדובר למעשה במיסוי של רווחי המיליארדרים מהמניות שבבעלותם, גם אם הם לא מממשים אותן במכירה. הוא מיועד למי שמחזיק ביותר ממיליארד דולר, וישפיע על כ-700 אנשים בארה"ב.
הניתוח שעשה זוקמן, פרופסור לכלכלה באוניברסיטת קליפורניה, מתבסס על נתוני הרשות לניירות ערך האמריקנית בהם משתמשים פורבס ובלומברג בדירוג המילארדרים, ונוגע רק לתשלום הראשוני אותו ישלמו המיליארדרים במידה ויוטל המס החדש. זוקמן לקח את היקף המניות בהם מחזיקים כל אחד מעשרות העשירים ביותר, וביצע הערכה של כמה מתוכם הם רווחים שניתנים למיסוי לפי החוק החדש. על בסיס ההנחה שעל רווחים אלה יוטל מס של 23.8%, מחשב זוקמן את המס החדש.
על פי חישוב זה לדוגמה, לאילון מאסק יש עושר כללי של 252 מיליארד דולר, מתוכו 212 מיליארד בניירות ערך, שרובם הגדול בבעלותו מהיום הראשון, כמקים חברת טסלה. מס רווחי הון של 23.8% על סכום זה, יביא הכנסה חד פעמית של 50 מיליארד דולר.
לפי חישוב דומה, המילארדר ג'ף בזוס צריך יהיה לשלם 44 מיליארד דולר, ביל גייטס 19 מיליארד דולר, לארי פייג' ומארק צוקרברג 29 מיליארד דולר, סרגיי ברין 28 מיליארד דולר, ו-וורן באפט 25 מיליארד דולר. סך הכל צפוי המס להכניס חצי טריליון דולר, מתוך 5.1 טריליון דולר בו מחזיקים המיליארדרים, על פי הערכת זוקמן, כהכנסה חד פעמית ורטרואקטיבית עם הטלתו.
נושא אחד עליו כבר הושגה הסכמה עקרונית הוא החלת מס חברות מינימלי של 15%, כפי שסוכם על ידי מדינות ה-OECD. על פי תכנית שהציגו סנאטורים אמריקנים בהנהגת אליזבת וורן ורון ווידן, המס יחול על 200 מהחברות הגדולות ביותר הפועלות בארה"ב, חלק משלמות מסים במדיניות אחרות וכך נמנעות מתשלום מס חברות.
החוק החייב חברות שהקיף פעולתן מעד מיליארד דולר לשלם לפחות 15% מס חברות על רווחים. על פי הערכות מדובר בהכנסה של 300-400 מיליארד דולר על פני 10 שנים. כדוגמה הציגו הסנאטורים את אמזון, שלמרות שמרוויחה 45 מיליארד דולר בשלושת השנים האחרונות, שילמה מס חברות של 4.3%. זאת לעומת מס החברות הרשמי שעומד על 21%.
הסנאטורית ה"מורדת" קירסטין סינמה הביעה תמיכה בהצעה זו, מה שככל הנראה יביא לאישורה. הצעה זו היא חלק מתכנית מס החברות הגלובלי אותה הובילה ארה"ב, לפיה יקבע שיעור מינימלי של מס חברות בכל מדינות העולם, על מנת לסגור אפשרויות להעלמת מסים ושימוש במקלטים מס.
בינתיים התכנית של ביידן עדיין נתקלת בקשיים. בסוף השבוע ימריא הנשיא האמריקני לוועידת האקלים בגלזגו, אך נראה שהרבה מהצעדים השאפתניים של ביידן בתחום זה ישארו לחוץ לתכנית, שהקפה הצטמק ל-2 טריליון דולר.
כאן בארץ צריכים לשים מס על הפוליטיקאים
המרוויחים הגדולים במישרין או/ו בעקיפין
הצעת חוק מס על רווחי הפוליטיקאים
גם מהרווחים בשחור
כדוגמת פאיינה @ ליברמן