נדירות הפעמים שיוצא לצלם טבע לתפוס בעדשה, ועוד בסרטון, אירוע שבו מביא בעל חיים, ובמקרה הזה צבועה מפוספסת, טרף גדול לגוריה הקטנים שמחכים במערה. זה בדיוק מה שקרה לעמיר בלבן מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע, בהרי ירושלים השבוע.
בלבן, שבעשור האחרון מתעד צבועים בכל רחבי הארץ ובאזור ירושלים תיעד השבוע, ממרחק רב, משפחה של צבועים שזללה צביה שנמצא על ידי אם המשפחה והביאה אותם לגוריה, רק בני חודשיים, שלאחרונה התחילו לאכול בשר. "אפשר לראות ששניים מהם משחקים עם האוכל, ולאחר חצי שעה בערך, האמא לקחה את השאריות ואכלה אותן בעצמה. כל הצילומים נעשו ממרחק רב מאוד, בעדשות מיוחדות, על מנת לא להפריע למשפחה הצעירה", הוא אומר.
לדברי בלבן, צבועים הם חיות יחידאיות אבל כשצבועה מגדלת גורים, הצאצאים שלה מלווים ואתה ורואים אותם בחבורות. הם אינם פוגעים בבני אדם, שומרים על מרחק ומספיק לעשות קצת רעש ותנועות ידיים כדי שהם יתרחקו ויסתלקו. "בהרי ירושלים ישנם עדיין כמה מקומות שאפשר לראות בהם צבועים, ששרדו למרות תנופת הפיתוח, הכבישים ופעילות האדם שמצמצמת את תפוצתם ומפריעה להם בעיקר בשעות היום. הם פעילי לילה וחשוב לזכור שכשרואים צבוע בטבע, צריך לתת לו זכות קדימה, לא להפחיד או לאיים עליו, אלא לפנות לו את הדרך", הוא מציין.
הצבוע המפוספס הוא מבין הטורפים הגדולים האחרונים ששרדו בישראל, ונחשב לגדול שבהם. האחרים, נכחדו ואינם. צבוע בוגר יכול להגיע למשקל של 40 ק"ג, ולמרות גודלו ועצמתו, הוא ניזון בעיקר מנבלות ופגרים שהוא מוצא בשדה, במרעה, בצידי כבישים וגם בסביבה העירונית. צבועים מצויים בארץ מהדרום הרחוק והאזורים המדבריים הכי קיצוניים, ועד למרגלות החרמון. בהרי ירושלים, הצבועים נהנים מבית גידול עשיר במערות, שמשמשים אתר מושלם להמלטה של גורים.
בחברה להגנת הטבע מסבירים כי על מנת לצמצם מפגשים עם צבועים, יש להקפיד להאכיל חיות מחמד בבית ולא בחצר, ולהחזיקן בבית. "ברמת הרשות המקומית, חשוב לוודא שמערך האשפה חסין נבירה וברמה הלאומית, יש לשמור על מסדרונות אקולוגיים כדי לצמצם דריסות, שהם מקור מזון שמעודד שגשוג צבועים", אומר עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע.
הכתבה פורסמה ע"י זיו ריינשטיין ב'וואלה'
ממש יפה מאד נהניתי