רוב המכוניות שמתגלגלות על כבישי הארץ, ובוודאי כל המכוניות שעלו עליהן בעשור האחרון, מצוידות במערכות בקרת יציבות, וזה אומר שאף מכונית לא צפויה לאבד שליטה ולהחליק בגלל המים והלכלוך על הכביש – ובתנאי שלא נאתגר אותה למצבי קיצון. החדשות הרעות הן שנהגים ישראלים לא מורגלים בנהיגה על כבישים רטובים, ופזיזות או חוסר ניסיון עלולים להביא אותם, ואותנו, אל מעבר למגבלות של בקרות היציבות.
כבישי ישראל ידועים לשמצה ברמת ניקוז גרועה, וזה אומר שמכוניות אחרות סביבנו משפריצות כמויות גדולות של מים ובוץ מן האספלט וזה מכסה לפרקי זמן את השמשה הקדמית שלנו ומאתגר את המגבים. התוצאה: כאשר אנחנו נוהגים בגשם מצטמצם מאוד שדה הראיה שלנו. בעיית הניקוז מחמירה במיוחד בגשם ראשון מכיוון שבעשרות מקומות לאורך רשת הכבישים לא בוצעה מבעוד מועד תחזוקה ראויה, ולא נוקו מעברי מים, לכן הם נסתמים והמים מציפים את הכביש.
כנהגים, ההכנה החשובה ביותר לתנאי הנהיגה המכבידים האלה היא מנטלית: עלינו לבצע "סוויטש בראש", להבין לאיזו סביבה אנחנו מכניסים את עצמנו ולנהוג בהתאם או להחליט לדחות נסיעות לא דחופות ליום יבש. אם החלטנו לנהוג צריך לקחת בחשבון שחלק מן הכבישים מוצפים וחלקים, במקומות שונים יהיו עומסי תנועה, וסביבנו ינהגו לא מעט נהגים חסרי ניסיון ולחוצים שעלולים לעשות שטויות.
בכתבה זאת נביא מספר טיפים למי שחייב לנהוג בגשם, והראשון בהם הוא להקדים לצאת, ולנסוע לאט יותר מכפי שאנחנו רגילים לנסוע. בעת נהיגה בגשם, וגם עד 12 שעות אחריו, חשוב להגדיל מאוד את המרחק אל כלי רכב שנוסעים לפניכם, ולהאט את מהירות הנסיעה כדי לשפר את יכולת התגובה ולהותיר בידיכם מרחק עצירה מספיק.
טיפ חשוב נוסף, שנכון לכל מצבי הנהיגה, הוא להביט הרחק קדימה ככל שאפשר. כאשר מביטים רחוק רואים לא רק גם את מה שקורה קרוב יותר אלינו אלא בעיקר "מרגישים" מראש מה צפוי לקרות. לכן, בנהיגה בכלל, ובחורף בפרט, חשוב להביט כמה שיותר רחוק קדימה – רצוי עד לאופק או לנקודה המרוחקת ביותר שאפשר להבחין בה. כך אפשר לזהות מבעוד מועד מצבים שאליהם ניקלע בתוך שניות אחדות ולא נצטרך להגיב בהפתעה.
היו דרוכים אבל לא לחוצים. דריכות, להבדיל מלחץ, מאפשרת לנו להבחין ברמזים למה שעומד לקרות על הכביש, והניסיון מלמד שלפני כמעט כל מצבי החירום על הכביש קיבלו נהגים לפחות התרעה אחת, אם לא יותר. שאננים ומי שאינם דרוכים עלולים לפספס את הרמז, וכדי להיות מרוכזים במשימה חשוב להרחיק מעצמכם טלפונים ניידים או כל מסיח דעת אחר. בעיקר מומלץ לשים לב לסגנון הנהיגה של נהגים מסביב שעלולים לסכן אותנו.
במצבי חירום, ובניגוד מוחלט לעצות אחיתופל שקיבלנו בעבר בתשדירי טלוויזה למיניהם – אסור "לפמפם" בבלמים בעת בלימה, ובמיוחד בעת בלימת חרום. בכל מכונית שעלתה על כבישי ישראל ב-20 השנים האחרונות יש ABS וגם בעת לחיצה חזקה על הבלמים אין מצב שנאבד היגוי. במצב חירום יש לבלום בעוצמה המרבית ולהביט אל נתיב ההתחמקות ההגיוני ביותר באותו רגע. אחד הכללים החשובים בנהיגה הוא "לאן שאנחנו מביטים לשם אנחנו מתקדמים", וזה אומר שבאופן פסיכולוגי תוביל אותנו תנועת ההיגוי לכיוון שאליו מכוון המבט שלנו.
בעת נהיגה בחושך ובגשם חשוב לשים לב במיוחד לסימונים ישנים על הכביש, אשר מחוקים באמצעות צבע שחור, ולהימנע מהם. במקרים רבים גורמים מי הגשם לצבע הזה לבהוק חזק יותר מאשר הסימון החדש, ואז נוצרת אשליה אופטית שעלולה לגרום לנהג לנסוע לפי הסימנים המחוקים אל תוך מכשול או לתוך רכב אחר.
אף פעם לא מומלץ לעצור בצד הדרך אלא במצב חרום, ודבר זה נכון שבעתיים במצבים של ראות מוגבלת ושל גשם. כאשר נאלצים לעצור יש לבחור בנקודה המרוחקת ביותר האפשרית מן הכביש, ולאחר מכן יש לסמן את המכונית באופן ברור כדי למנוע מנהגים אחרים להתנגש בה.
בשבחי הפחתת המהירות
ככל שמהירות הנסיעה שלנו גבוהה יותר כך מצטמצמת היכולת שלנו לראות לצדדים – ולהיפך, וככל שהמהירות גבוהה כך מתארך מרחק הבלימה. שילוב של שדה ראיה מצוצמם וכביש חלק מחייבים אותנו לנהוג לאט מכפי שאנחנו רגילים, וגם לשמור על רמת ריכוז גבוהה מכרגיל ומאמץ להביט כמה שיותר קדימה, כאמור.
אם הגעתם למצב שנדרשתם לבלימה חזקה כנראה שלא הבנתם את הסיטואציה שבה אתם נמצאים, או שנהגתם מהר מידי ביחס למצב הכביש. אם כבר נקלעתם להחלקה על כביש רטוב אין טעם לסובב את ההגה חזק יותר מכיוון שהמכונית לא תפנה אלא תמשיך ישר בכל מקרה. צריך להתאמץ להפחית את המהירות בתוך כדי הפניית ההגה לכיוון שממנו אפשר להיחלץ מן הבעיה ולהמתין לשוב האחיזה.
הטיפים לנהיגה בטוחה בכביש רטוב פרסם עיתונאי הרכב גיל מלמד
