שלום וברכה מורי ורבותי!
ראש חודש טוב ומבורך!
ערב שבת שלום, שבת פרשת תולדות.
שימו לב טוב!
כאשר יעקב רוכש את הבכורה מעשיו, הפסוק ממשיך ואומר שעשו לקח את נזיד העדשים: "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ וַיָּקָם וַיֵּלַךְ וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" (בראשית כה, לד).
מדוע מענין אותנו כל כך שעשיו ביזה את הבכורה?
מסבירים על כך רבותינו הקדושים (אור החיים שם), שהרי בכל שלב עשו יכול היה להגיע ולומר: "הייתי רעב, לא חשבתי על הדברים, נראה לי שאילו הייתי שפוי בדעתי, לא הייתי מבצע את העסקה. הייתי נשאר עם הבכורה שכל כך משמעותית לדורי דורות, ומשאיר את יעקב עם נזיד העדשים".
לכן הפסוק מציין: "וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ, וַיִּבֶז עֵשָׂו אֶת הַבְּכֹרָה" – אחרי שהוא אכל ואחרי שהוא שתה, ואחרי שהוא סיים את כל המעמד המביך הזה, הוא עדיין הלך לחבריו וביזה את הבכורה עד כדי שהתייחס למכירה שלה כאל משהו שאינו שווה פרוטה, שרכש "בזכותו" נזיד עדשים גדול ויפה.
זה אומר לגבי כל אחד ואחד מאיתנו, שגם אם חס ושלום וחס וחלילה נכשלנו, גם אם חס ושלום וחס וחלילה לא מילאנו את המחויבויות שלנו. לפני הכל, דרוש מאיתנו דבר אחד: אל תזלזל! אל תהיה אותו אחד שאומר: "אז לא קמתי בזמן, שטויות, מה קרה?".
זה שלא קמת לתפילה בזמן, גורם לך איזשהו עול משמים, תגיד: "חטאתי, עויתי, פשעתי", ותנסה לפתוח דף חדש.
אם אתה מזלזל, אתה הופך את זה למשהו שהופך את האסון מאונס לרצון, ממשהו שקרה בלי כוונה למשהו שקרה ברגל גאווה.
גם אם לא הספקנו ללמוד את הכמויות אותן קבלנו על עצמנו ללמוד, גם אם לא הגענו לשיעורים אליהם קיבלנו על עצמנו להגיע. עדיין, לומר לעצמנו: "חטאנו, עווינו, פשענו", נפתח דף חדש ונתחיל אותו מחדש בצורה מוצלחת יותר, ולא נחזור לאחור.
לזלזל, או להוציא מילה של גנאי, הופך את כל האונס ואת כל הקושי למשהו שכביכול נעשה ברצון, ועליו העונש יהיה חמור הרבה הרבה יותר.
ברכת שבת שלום ומבורך ממני ומכל צוות החיזוק היומי העולמי האוהב, מעריך, מוקיר, מעריץ ומה לא?…
וברוכים תהיו!
