בעיית התורים הארוכים לקבלת טיפולים רפואיים, ייעוץ מומחים במקצועות הרפואה השונים וכן שירותים פרא-רפואיים בקהילה, כאשר קיימים פערים אדירים בין הביקוש להם לבין ההיצע – עלתה שלשום (ג') לדיון בוועדת הבריאות של הכנסת. נמסרה במהלכו כי בימים אלו החל מיפוי מפורט של כל הצרכים במקצועות הבריאות והרפואה, נותני שירותים בקהילה וזו אמורה לסייע בפתרון הבעיה.
"יש ערים שבהם ניתן לקבל שירות כזה מהיום להיום – אבל יש ברוב המקומות בארץ תורי המתנה להם המתארכים עד כדי שנה וחצי. יו"ר ועדת הבריאות ח"כ עידית סילמן הצביעה שבנושא זה אין מספיק שקיפות במערכת הבריאות."
הצורך בעבודת מיפוי הצרכים הזאת, ראשונה מסוגה שנעשתה עד כה, נועדה גם להתאים את הרפואה לצרכים המשתנים עם הזמן ולקראת העתיד.
בדיון נמתחה ביקורת קשה על משרד הבריאות על כך שאיננו מציג לוועדה נתונים ומידע מפורט בכל הנוגע לנושא הקפיטציה – לרבות פריסה ארצית, גילאי מבוטחים הזקוקים לשירותים השונים ונושא ההתחשבנויות שבין קופות החולים לבתי חולים שבחלק מהם מתבצעות בדיקות על סמך הפניות של רופאי הקהילה. יו"ר ועדת הבריאות הזהירה את משרד הבריאות שאם נציגיו לא יגיעו לדיונים הבאים בנושא הכבד הזה – לא יאושרו בוועדה הסדרים שנקבעו. "ביקשנו שוב ושוב ולא קיבלנו כלום".
ליאור ברק, סמנכ"ל הפיקוח על קופות החולים ותוכניות השב"ן (ביטוחים משלימים) במשרד הבריאות מסר כי "חלק מהתוכניות שכבר קיימות לקיצור משכי ההמתנה לתורים ותוכניות אחרות סובלות ממגבלות תקציב. כיום כוללת תוכנית זאת את המקצועות העיקריים ביניהם אורתופדיה, אף אוזן גרון, רפואת נשים, עיניים ובימים אלו היא נבחנית מחדש לשם טיוב, לאור השינויים שחלו בתקופה האחרונה בדפוסי צריכת השירותים הללו". גם עניין זה הושפע בעקבות מגפת הקורונה. כיום יש יותר שירותים הניתנים במתכונת דיגיטלית.
עוד הודיע ברק כי משרד הבריאות מקדם "תוכנית של מבחני תמיכה לשילוב מתמחים ברפואת הקהילה תוך תקווה שמספרם ימשיך לעלות בעשרות אחוזים בעתיד הקרוב". לכך אמורה לתרום הגדלת מספר לומדי הרפואה בישראל, מה שעשוי לקיצור התורים, "אבל בפועל, הדגיש, עד שסטודנט לרפואה יוכל להעניק טיפול – יעברו 10 שנים של לימודים והכשרה".
מ-2022 יממן משרד הבריאות מבחני תמיכה לקופות החולים בסך 50 מיליון שקל כדי לתמרצן להגדיל את מספר המטופלים שלהן והטיפולים האמבולטוריים, במסגרות הקהילה, בבריאות הנפש.
ח"כ אופיר כץ הצביע על הצורך של הקופות להציג לוועדה נתונים ברורים על כמות הרופאים במקצועות השונים, בהתאם למחוזות, ביחס של רופא לכל 1 מיליון נפש "כדי שנוכל להבין היכן נמצאות הבעיות המשפיעות על המתנה ארוכה לתורים".
ח"כ קטי שטרית: "היחס של פסיכולוג קליני לנפש במערכת הציבורית בישראל הוא 7 ל-100,000, זה מטורף. היום ההמתנה לתור נעה בין שנה, לשנה וחצי. מה קורה לאישה שיש לה בעיות חרדה, שאיננה מתפקדת אבל צריכה לחכות כל כך הרבה זמן לקבלת טיפול. מה יהיו ההשלכות של ההמתנה הארוכה הזאת? ב-2015 הושקה הרפורמה בבריאות הנפש שהעבירה את האחריות מבתי החולים הפסיכיאטריים לקופות החולים על מנת לקצר את זמן ההמתנה לקבלת טיפול – אבל היא לא הועילה."
מוריס דורפמן, כיום ראש חטיבת כספים במכבי שירותי בריאות ועד לא מכבר מבכירי משרד הבריאות שעסק בנושאים פיננסיים ותקציבים הודה: "התקציבים שלנו הולכים ויורדים. נשארים על 10% מתקציב המדינה אבל נשחקים ביחס לתהליך הגדילה והזדקנות האוכלוסייה. הסכומים שניתנו לקופות עד כה הם טיפה בים מול הצרכים. הזמינות לשירותים הללו בשנה הבאה תהיה נמוכה עוד יותר. אלה העובדות בשטח. הרופאים עובדים המון שעות אבל בכל בסופו של דבר, זמני ההמתנה לתורים אליהם – מתארכים וימשיכו להתארך. יש שונות רבה בין המרכז לבין הפריפריה ובין השירותים השונים. בטווח הקצר הפתרונות לבעיה הזאת יהיו רק בתוספת משאבים. לא תהיה כנראה ברירה אלא להביא למערכת הציבורית כוח אדם מקצועי, בחלקו מהשוק הפרטי".
עו"ד מנחם גולדין, מארגון קשר סיפר בדיון: "החוק בישראל קובע שיש נציב קבילות במשרד הבריאות. כל מי שיש לו בעיה או תלונה יכול להגיע אליו. כשנדרש טיפול במסגרת התפתחות הילד הנציב יכול להורות לקופה המבטחת לתת את הטיפול בתוך 21 יום או להחזיר כסף ככל שהטיפול יינתן באופן פרטי. בפועל זה לא קורה: למשפחות הפונות לנציב נאמר שאם הן מבקשות החזרים, זמן הטיפול בפנייה כזאת הוא כחצי שנה. לא ייאמן!"
עו"ד מיטל בק מהמועצה הלאומית לשלום הילד הדגישה: "המתנה לאבחון שנמשכת שנה היא בלתי נסבלת. אחר כך יש עוד המתנה נוספת לטיפול עצמו – וההתארכות הזאת מחמירה את מצבם של הילדים".
