גם השנה התקיים – המעמד השנתי שבו מסיימים אברכי ש"ס אידן את הש"ס בפעם המי יודע כמה, כאשר לפני כן הם נבחנים במבחן פומבי על כל הש"ס, עליו עברו בשנה האחרונה שוב עשרות פעמים.
המעמד האדיר היווה גם הזדמנות לגלות את ההתרחבות המהירה של הרשת הכוללים, כאשר על במת גאוני הש"ס אידן הופיעו 94 הגאונים ששולטים בכל הש"ס כולו, הלומדים בששה סניפי הכולל, ירושלים, בית שמש, ביתר, בני ברק, קרית ספר, לונדון.
השנה במיוחד, התרגש מרן שר התורה הגר"ח קנייבסקי שליט"א נשיא הכוללים מהצמיחה הגדולה של כוללי ש"ס אידן, ומלבד הופעתו האישית במעמד האדיר שהרעידה את נימי הלבבות, אף שיגר מכתב מיוחד לקראת המעמד, בו הוא מעיד על גדלותם של הש"ס אידן, "אשריהם לתלמידי חכמים אלו מופלגי תורה מאוד דידעי לה לכולה תלמודא ש"ס בבלי בבקיאות ובעיון, ש"ס איד'ן אמיתיים שאני בעצמי בחנתים, ונוכחתי לראותם בקיאים גדולים בכל הש"ס".
בנוסף התייחס מרן שר התורה למהפכה הגדולה שחולל גאב"ד פוזנא שליט"א בעולם התורה עוד לפני 13 שנה, עם ההחדרה לתודעה שש"ס אידן זה לא משהו ששייך להיסטוריה – דבר שגרם ליוזמות נוספות בעולם התורה בכיוון זה. הגר"ח גם מציין את הנתון המדהים שאברכי כוללי ש"ס אידן לא רק שולטים בש"ס, אלא חוזרים ומשננים את כל הש"ס כולו גפ"ת מדי שנה בשנה: "ואשריו להגר"א שליט"א אשר זכה להיות הנחשון ברעיון זה של העמדת כוללים אלו ולהעמיד תלמידי חכמים מופלגים הזוכים ללמוד גפ"ת ולסיים את הש"ס כולו מידי שנה בשנה ביגיעה ובידיעה ברורה".
המבחן הראשון
"אנו מתכנסים שוב למעמד נורא שאין לו אח ורע בעולם, בדחילו ורחימו, מעמד קידוש ה' שאין כמותו. שאי סביב עיניך וראי, כיצד התכנסו מכל חלקי ארץ ישראל ולונדון התלמידי חכמים הש"ס אידן. ויהי נועם ה' אלקינו עלינו" – כך פתח ראש הכולל בקול גדול ורוטט, ומיד העביר את המיקרפון לראש כולל בישיבת 'נחלת משה' בבני ברק ורב דקהילת לומדי תורה ברחובות הגאון הרב חיים פרוינד שליט"א שמתחיל בברכה רבה ועובר לשאלה הראשונה ואחריה השאלה השניה והשאלות המיוחדות הקולחות מפיו:
היכן מוזכר בש"ס כרם רבעי והיכן נטע רבעי ומה הנפק"מ אם נאמר נטע רבעי או כרם רבעי? מה הם ההלכות הנלמדות מהפסוק 'לא תאכלו על הדם'? היכן מוזכר בש"ס הדין של 'בריה' ובאיזה הקשר? כמה הלכות מסתלסלות מהדין של בריה? האברכים זורקים 'מראי מקומות' בכל הש"ס בבקיאות מאלפת, כשתוך כדי הם נוחתים לעיין ולחלק בין סוגיא לסוגיא, ועונג אדיר מציף את האולם.
מה הטעם שלאו שאין בו מעשה אין לוקין עליו והיכן זה מוזכר בש"ס? מדוע לא לומדים שמודה בקנס פטור משבועת הפיקדון אלא מדרשה אחרת? כמה נפק"מ מצאנו בש"ס בדינו של מודה בקנס והיכן? מבהיל לשמוע את היריות של התשובות. פשוט מרגש. וריתחא דאורייתא סוערת בחלל.
ולפתע שאלה לא קשה כל כך אבל אקטואלית: מה המקור של תוספת בשבת ובשביעית? ושוב שאלה בהלכות ביטול: כמה דברים ישנם שאינם בטלים ברוב מחמת חשיבותם? לכאורהזו שאלה קלה, אבל החכמה היא שהגאונים המשיבים יציינו דברים לא ידועים. ואכן הם משיבים ומגיעים לעשרה מראי מקומות! מהדין של 'חתיכה הראויה להתכבד' ועד 'דבר שבמנין' ועוד עד עשרה במנין.
את מי בית דין הורגים ללא התראה? הגאונים הצעירים מציינים כמה מקרים וגם את המיקום המדויק בש"ס לכל תשובה, ואחד מהם זורק לחלל תשובת חתם סופר בענין והאחר מצין לקושיית גיליון הש"ס. והם עוברים לדיונים עיוניים.
ישנם דינים של תערובת מין במינו ומין בשאינו מינו. במה מתבטא מין במינו ושאינו מינו? התשובות קולחות, יש שמזכירים גם את הדינים של יין ונעשה חומץ, וכמובן את המחלוקת הידועה בין רבי יהודה לרבנן בביטול דם בדם. תשעים וארבע האברכים סוערים ורוגשים ועליונים ששו בשמחת התורה!
יש הלכות שלומדים אותם מדברי קבלה ולא מוזכר לגבם פסוקים בתורה, מי הם? מיד מתחילים לזרום תשובות, מסכת אחרי מסכת ומקורם המדוייק עם הדף. ויש גם שאלות לחדוותא דאורייתא: מי היה סומא בש"ס? קול רעש אדיר מתשובות רבות, מרב יוסף שידוע שהיה סומא ועד רב ששת, ובבא בן בוטא וההוא סמיא…. האברכים שמחים ומחייכים להוסיף להצביע על עשרות דינים או מקרים מענינים בש"ס של עיוורים. והם מכריזים שמות של תנאים נוספים שעיניהם נסתמו: נחום איש גמזו, רבי דוסא בן הרכינס, וכמובן מצביעים על המקור המדויק, ואחר כך עוברים לסימוי עיניים שמוזכר גם בש"ס וגם בתנ"ך: אנשי סדום. הגמרא בסנהדרין ע"ד ההוא סמיא בשכונתיה ופקע עיניהוי, וכן עיוורונו המצער של צדקיהו המלך ע"ה.
היכן עדיף להתגורר אצל הבת או אצל הבן? עירובין פ"ו בבא בתרא דף ק"י – נזעקת התשובה מכל עבר. האם יש עצה לפרנסה ממשה רבינו ע"ה? "לעולם ישכיר עצמו לעבודה שהיא זרה לו" – מצטטים כולם.
הגאון הרב פרוינד נפעם ונרגש כשהוא מסיים את המבחן, והוא מסכם בכמה מילים: "כשרואים כזה היקף של ידיעות והבנה של חו"ר הכולל – כמה זה מחייב! איזה מחזה מרהיב! מובן לכל כי היקף כזה של עיון ובקיאות מגיע על ידי עמל רב יום יום, ועל ידי חזרות אין סופיות. עלינו להתפלל שיעזור ה' שהכוללים האלה ישגשגו ויגדלו יותר ויותר, משום שעיני כל ישראל מצפים לעוד ועוד אברכים מופלגים כאלה". את דבריו הוא חותם בברכה נלבבת לתומכי ממלכת התורה, כשהוא קורא אליהם "שמח זבולון בצאתך ויששכר באהלך – עליכם לשמוח שאתם גורמים ליששכר להגיע לכל זה!".
המבחן השני
ראש הכולל מכריז על הכבוד לזכות למבחנו של הגאון רבי אברהם דירנפלד שליט"א ראש כוללי עיון בעלזא ורב דקהילות בעלזא תל אביב ובית שמש, וחבר הבד"צ דקל מחזיקי הדת, שאחד מילדיו יושב כאן כעת במקומות הנבחנים, והגאון שליט"א מתנצל בענוותנותו, "אני מקנא בכם. אני מקווה לא להתייאש ועוד לזכות כמותכם לדעת ש"ס…".
השאלות עולות זה אחר זה, והאולם הופך שוב לריתחא דאורייתא כשהתשובות קולחות מכל עבר: כמה פעמים מצאנו בש"ס שהתורה לא בשמים היא? כיצד ניישב מה שלפעמים מצאנו שלא שומעים לאליהו הנביא ולפעמים להיפך? כמה פעמים מצאנו בש"ס שאסור לעשות פעולה נסית? הגאונים הצעירים נשאבו לעיין האם טעם המן שהשתנה לכל הטעמים היה בדרך נס או בדרך טבעית, וכן הלאה.
היכן מצאנו עבירה שנעשית על ידי מחשבה? זרק חץ והתגייר לפני שהחץ פגע – כיצד ניתן להוכיח מהש"ס את הדין בזה? היכן בש"ס מבקשים ללמוד דין ממה שהיה לפני מתן תורה? והיכן מפורש שאי אפשר? ומה אומר התוספות ישנים על כך? מה בכתובות, והיכן ביבמות ובזבחים? האברכים הגאונים הצעירים משיבים וההתרגשות רק הולכת וגואה.
ואז מכוון הגר"א דירנפלד שאלות הקשורות למבחן עצמו: היכן מצאנו שבני עליה הם מועטים? ומה עדיף למיגמר או למיסבר? סיני או עוקר הרים? ספר תורה או תלמיד חכם? הגר"א מציין שלאור התשובות נראה כי השאלות אינן עוסקות באברכי ש"ס אידן, משום שהם גם סיני וגם עוקרי הרים…
בהתרגשות עצומה מסכם הגר"א דירנפלד את התפעלותו, "אחרי כל כך חורבנות ואסונות בשנה שעברה, אנו זוכים לראות ב"ה בשמחה זו, שיש בקרבנו גאונים מופלגים שיודעים את כל הש"ס. זהו קידוש שם שמים עצום".
כ"ק מרן אדמו"ר מצאנז שליט"א שנשא את משא ההדרן, אמר כי אם על צורב אחד שמסיים מסכת אחת עושים יומא טבא לרבנן, הרי כאן כשמדובר בכמאה גאונים שמסיימים את כל הש"ס בעל פה בחזרה ובעיון ובבקיאות – אין לך יום טוב גדול מזה. והתבטא בהתפעלות כי "אנו רואים לנגד עינינו את התגשמות הבטחת "כי לא תשכח מפי זרעו". מה שהיה בעבר נחלתם של כמה יחידים, בא הגאון ר' אברהם אייזען שליט"א גאב"ד פוזנא ועשה מהפך ענק, בניגוד לדרך הטבע, ורואים שהכולל הולך וגדל מאוד. בוודאי מן השמים ניתנה לו מתנה זו, כי הוא הינו השליח עבור כל כלל ישראל".
האדמו"ר ציין שהוא מכיר מקרוב חלק מהש"ס איד'ן, "ביודעי ומכירי קאמינא, והכרת פניהם ענתה בהם דביקותם בתורה. חן של עמל התורה משוך עליהם. זה בוודאי מכניע את כח היצר ומקרב את הגאולה, ומשפיע ישועות לכל ישראל".
באמירת הקדיש כובד הנגיד הנכבד פטרון הכולל בסניף לונדון הרה"ח רבי ישראל מושקוביץ שליט"א, אשר חתנו הגאון רבי אברהם דוד אולבסקי שליט"א, מטובי לומדי ש"ס אידן בירושלים בעבר, עלה לכהן עתה כראש הכולל בסניף לונדון.
רגע מרגש במיוחד שהרטיט את כל הנוכחים, היה כאשר כ"ק מרן אדמו"ר מבאיאן שליט"א לאחר שעה ארוכה שפיאר את המעמד קם לצאת מן האולם, ובהתרגשותו הגדולה יצא מגדרו אחז בידיו של גאב"ד פוזנא שליט"א והחל לרקוד עמו באופן מיוחד בשמחת התורה, כשהוא מתבטא בהתפעלות אודות גודל המהפכה שזכה ברעיונו הנשגב במפעל כביר זה.
כמו כן זכו לשמוע מדברותיו הנעימות של המשפיע הגה"צ רבי אלימלך בידדמן שליט"א, שמחזיק בקשר מיוחד עם הרשת הכוללים 'ש"ס אידן' שבנאום חוצב להבות אש תיאר איך שחזונו המופלא של הגאב"ד מלפני כשלש עשרה שנים קרם עור וגידים באופן כה מופלא, עד שעכשיו כבר זכה להעמיד קרוב למאה ש"ס אידן, מה שאין הלב מסוגל להכיל. "בהתחלה חשבתי שאולי זו הגזמה", סיפר הגה"צ רבי אלימלך בעדות אישית, "אולי אין האברכים יודעים באמת את כל הש"ס. הרי לא שמענו מעולם שיהיו קבוצות גדולות כל כך של אברכים שיודעים את כל הש"ס. אבל אחרי שישבתי עמהם ובחנתי אותם נוכחתי לראות שזו לא גוזמא כלל. כל אחד מהם יודע ש"ס על בוריו, והש"ס שגור על לשונם!".
וכאן הוסיף הגה"צ שליט"א בהתרגשות "רגילים אנו לשיר בשבת קודש 'מעין עולם הבא', אבל עתה רוקדים פמליא של מעלה 'מעין עולם הזה', לנוכח המעמד הנשגב שנערך כאן בעולם, כאשר הש"ס אידן הללו הראו כיצד ניתן להגיע להתענג על השי"ת בעולם הזה. רק לשבת ברגעים אלו תחת קורת גג אחת עם אברכים מופלגים כאלו, זה הרי 'עולם הזה' כפשוטו, במלוא מובן המילה".
