גבר גרמני ששרד תאונת דרכים קשה לפני כמה שנים ומאז איננו מסוגל להעביר את הזיכרונות קצרי טווח לתאי זיכרון ארוך טווח, מה שאומר שהוא שוכח הכל כשהוא הולך לישון אלא אם הוא רושם אותם.
לדניאל שמידט יש מזל שהוא בחיים. ב-2015 הוא היה מעורב בתאונת דרכים מהירה שהותירה אותו עם פציעות פיזיות ומוחיות קשות. הוא עבר טיפול פיזי ארוך וריפוי בדיבור כדי להחזיר לעצמו את יכולת הדיבור, אבל הדבר היחיד שהוא לא הצליח להחזיר היה הזיכרון שלו. לאחר שספג פציעות מוח קשות, שמידט לא היה מסוגל להעביר זיכרונות קצרי טווח לטווח ארוך, מה שאומר שבכל פעם שהוא הולך לישון בלילה, הוא שוכח את כל מה שקרה באותו היום, את האנשים שפגש, את המקומות שבהם הוא הולך לישון. ביקר, הדברים שהוא עשה, הכל.
"הייתי על הכביש המהיר", נזכר דניאל על התאונה שלו. "היה פקק ואני הייתי בסוף השיירה הנהג שנסע מאחורי לא ראה את הפקק בכלל. הוא התנגש בי במהירות של יותר מ-80 קמ"ש. הועברתי במסוק לבית החולים. סבלתי מפגיעה מוחית קשה. למרבה המזל, דניאל שרד תאונה שלדעת מומחים הייתה ברמה קטלנית, אבל באותו יום הוא איבד משהו שרבים מאיתנו לוקחים כמובן מאליו, זיכרון. גם לאחר שהחזיר לעצמו את השליטה בגופו ולמד שוב כיצד לדבר, דניאל לא הצליח לחזור לחייו הישנים. הוא אפילו לא הצליח לזכור את חבריו הוותיקים ובקושי זוכר את אשתו.
דניאל עורך רשימות של הדברים החשובים שהוא עושה מדי יום, כדי לוודא שהוא יודע עליהם למחרת, אבל כדי ליצור איזשהו זיכרונות ארוכי טווח לגביהם, הוא צריך לחוות אותם מדי יום במשך תקופה ארוכה יותר ואז הם נצרבים.
לדניאל יש ילד שנולד לפני כמה שנים, ואחד הדברים שהוא הכי כואב עליו הוא שאינו את היום והרגע שבו נולד בנו.
